|
|
עמוד:8
מבוא ודברי תודה בקיץ , 1967 לאחר מלחמת ששת הימים , הזדמן לי , כלרבים אחרים מבין הישראלים , לטפס לראשונה אל גבהי החרמון בחלקו הישראלי , ומאותה עת נכבשתי בקסמו של ההר הנאדר הזה , שעוצמתו ופראותו עלו על כל אשר הכרנו מהרי מערב הארץ . בסוף שנת 969 ו ובראשית 1970 שהיתי על החרמון תקופה ממושכת במסגרת צבאית , ונתודעתי לראשונה אל שרידי העתיקות באזור . באותה תקופה טרם בוצעו פעולות סלילה והתבצרות נרחבות כפי שהכרנו בשנים שלאחר מכן , וזכיתי להגיע אל שרידיה של תרבות חמרית אנושית שהיתה חדשה עדין לארכיאולוגים . הרושם הראשון היה מהמם - חרף התנאים הקשים , השוררים בגבהי החרמון , השכילו בני אדם כבר בימי קדם להתבסס כאן , לבנות ישובים נאים ולהתפרנס מחקלאות הררית מעוררת היעתאות . האבנים המסותתות היטב , המבנים הגדולים , הדרכים החצובות והסלולות , מערכות איסוף המים המשוכללות , כל אלה הרהיבו את הלב . מבחינה ארכיאולוגית זימן החרמון תגלית נוספת - כלי חרס , שטרם נודעו לפני כן בישראל באותם הימים , ושזכו ברבות הימים לכינוי , כמשפחת "הכלים היטוריים . " האתגר שהצבתי לפני לא היה קל : לפענח את סודם של הישובים העתיקים , להבין מה הרקע ההיסטורי של התפתחותם , וראש לכל , לזהות מי הם התושבים , שקבעו את משכנם על החרמון במרוצת הדורות . תוצאות החקירות הראשונות ראו אור בשנת 1978 בקובץ מחקרים בשם "החרמון ומרגלותיו , " בהוצאת המדור לידיעת הארץ של התנועה הקיבוצית . בקובץ זה קובצו עבודות ראשונות על החרמון ועל הגולן . לאחר מכן חזרתי אל החרמון שוב ושוב והשתתפתי בסקרים וחפירות הצלה . בשל תנאי הזמן והמקום , לא תמיד התנהלה הפעילות הארכיאולוגית באופן מתוכנן וסדיר . בעקבות מלחמת יום הכיפורים נתאפשר לי להגיע לכל מרחבי החרמון , ואף לשהות על פסגתו , שגובהה 2 , 814 מ' מעל פני הים . אט אט הלכה והתבהרה התמונה הארכיאולוגית היסטורית . למדנו להכיר לא רק את הישובים העתיקים , אלא גם את המקדשים ואת אתרי הפולחן , הממוקמים בנופים עוצרי נשימה . רקמנו קשרים גם עם האוכלוסיה החיה כיום על החרמון , בעיקר עם בני העדה הדרוזית , אך גם עם מוסלמים ונוצרים , ואלה הובילונו לא אחת אל אתרים עתיקים בלתי מוכרים . מהם למדנו לדעת את שמותיהם של מקומות שאינם נזכרים במפות , וכן הכרנו את החקלאות ההררית המופלאה של החרמון , שכה מעט ידוע עליה . לאחר הסקר , בשנים 1983 , 1989 התאפשר לנו לחפור חפירות ארכיאולוגיות בהר סנאים ובמספר אתרים נוספים בחרמון . הודות לחפירות אלה למדנו להכיר את אופןם של כפרים , עיירות , בתי חווה , אתרי פולחן ומקדשים . בעזרת המידע שצברנו ניסינו לגבש תמונה כוללת של הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ישובי החרמון , ונסיון זה מוגש כאן לפני הקורא . רבים המוסדות והאישים שעזרו לנו במהלך העבודה בשטח ובעיבוד הממצאים . החפירות בוצעו מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן , שאף נשאה בחלק נכבד מהנטל הכספי . הקתדרה על שם מוסקוביץ לחקר ארץ ישראל ההיסטורית תמכה כל השנים בעיבוד הממצאים . מענקי מחקר מטעם המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח איפשרו לנו לקיים מספר עונות חפירה בשדה . המדור לידיעת
|
|