|
|
עמוד:6
פתח דבר שרידי העבר שעל החרמון ומורדותיו היו לנו , עד לשנים האחרונות , כעין ארץ נעלמה . מעבר מזה היו הגליל והגולן - שטחים נחקרים ומוכרים , ומעבר מזה בקעת הלבנון ורכסי מול הלבנון , אף הם חבלים מתוירים יחסית , ששרידיהם העיקריים נסקרו ותועדו , ואילו אזורי הטרשים והחורש שבתווך , במורדות החרמון הדרומיים והמערביים , כמעט שלא נסקרו עד עתה . במקומות אלה , הנסערים לא אחת בפעולות מלחמה , ערך שמעון דר סקר ארכיאולוגי , שפירותיו מובאים לפנינו בספר זה . אף על פי שהאזור ברוך במשקעים , ושלגים כבדים פוקדים אותו לעתים מזומנות , מיטיב המחבר להציגו כחבל ספר התיישבותי . חסרונם של מקורות מים קבועים , השטח הטרשי , מיעוט האדמה הראויה לעיבוד , המדרונות התלולים וריחוקו של האזור ממרכזי הישוב שבגולן ובגליל או בבקעת הלבנון - כל אלה הקשו על התישבות הקבע במקום . מקובל על החוקרים כי כאן היה מקום משכנם של היטורים - עם שמקורו ערבי , ואף הגניאלוגיה המקראית מיחסת אותו לבני ישמעאל - אך הוא מוכר לנו בעיקר כישות פוליטית ואתנית בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה . היטורים נזכרים לא אחת בספרי ההיסטוריה של התקופה , והמקורות , וביניהם יוסף בן מתתיהו במיוחד , מתארים את היחסים בין היטורים לבין היהודים בארץ ישראל בימי בית שני . כבר בתקופה מוקדמת למדי איבדו היטורים את יחודם הפוליטי , ורבים מהם , בבקעת הלבנון בצפון ובגליל מדרום נטמעו למעשה בתרבויות הסביבה ( האחרונים אף יוהדו . ( שמעון דר נטל על עצמו את התפקיד הקשה של איתור ואפיון שרידי תרבותם של היטורים , בעיקר בהמשך התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית . כמעט שלא עמדו לרשותו מקורות כתובים , ובחסרונם של אלה , עולה עוד יותר ערכה של החקירה הארכיאולוגית כמקור עיקרי , ולעתים בלעדי , של לימוד ההיסטוריה והתרבות של עמים וחבלי ארץ . שמעון דר אכן מתמודד בהצלחה עם משימה נכבדה זו , והוא מדובב את המבנים העתיקים באוזנינו . מן הסקר הארכיאולוגי , שמעצם טבעו אינו לכאורה אלא ליקוט וחקירה של שרידים אילמים , עולה בפנינו תמונה מרתקת וחיה של ישוב הנאבק על קיומו והתפתחותו בתנאי ארץ קשים . המחבר קנה לו נסיון רב בתחום המחקר הרגיונאלי , באמצעות הסקר הארכיאולוגי והחפירות המצומצמות בהיקפן באתרים נבחרים . בעבר זיכה אותנו בעבודות חשובות על עמק חפר , ואחר כך בעבודת דוקטור רחבת היקף , שאף פורסמה כספר עצמאי , על תולדות מערב השומרון בתקופות העתיקות . במחקריו אלה סקר ורשם לא רק את שרידי הישובים הפזורים בשטח , אלא מנה את הטראסות ואת שרידי המתקנים החקלאיים הבודדים . התיעוד המפורט אפשר לו לשחזר את חלוקת הקרקעות וייעודן החקלאי , כושר הנשיאה הכלכלי של האזורים הנחקרים , תואי השבילים הכפריים שבין הישובים והצגת תמונה נאמנה של החיים בכפרים , באחוזות ובעיירות . במחקר שלפנינו יישם שמעון דר את נסיונו זה , אך ניכר לעין כי כאן היו נתוני הפתיחה קשים יותר . הסקר הארכיאולוגי השיטתי חייב אותו ואת צוותו לעבור שעל שעל באזורי הטרשים התלולים והחורש הסבוך הקשים לתנועה . יתרה מזו , השטח מצוי באזור גבול רגיש מבחינה
|
|