|
עמוד:12
במשך השנים שרבטתי לעצמי פתקים של הרהורים . הפתקים שנכתבו על שולחן הכתיבה , בקפיטריות , ברכבות , בטיסות לחו"ל , בכנסים , תוך כדי שיחות עם סטודנטים , ברמזורים ואפילו בהפסקות של סרטים בקולנוע הפכו לשיעורים באוניברסיטה ואחר כך התגבשו לספר זה . איני מתיימר להוסיף ידע בתחום ספציפי של חקר המנהיגות . אני מבקש לפרוש בפני הקוראים תפיסה אינטגרטיבית של תופעה רבת פנים זו . נראה לי שהקושי לפתח את הדיון האינטגרטיבי על המנהיגות נעוץ בכך שמנהיגות , בייחוד זו הקרויה בפי כול "כריזמטית , " היא קודם כול תופעה רגשית . אף כי טענה זו תואמת את ניסיוני האישי , היא אינה מבוססת על אינטואיציה בלבד . במאמרו עטור הפרסים על "רגשות וחשיבה : העדפות שאינן דורשות היקשים" מסכם רוברט זאיונץ , ( Zajonc ) פרופסור לפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת מישיגן , מחקרים רבים העוסקים בסוגיה הקלאסית של "שכל מול רגש " . " אנשים אינם משליכים נפשם מנגד למען חופש בשל ניתוח קוגניטיבי מדויק של בעד ונגד . " בני אדם מעדיפים דרך חיים אחת על פני אחרת ואדם אחד על פני רעהו . העדפה היא עניין רגשי ( הסברים והערכות באים לאחר מכן . ( כמעט כל פגישה עם אנשים שאיננו מכירים , ובכלל זה פגישות עסקיות האמורות להיות "רציונליות ואינסטרומנטאליות גרידא , " ממחישה זאת ( אנחנו קוראים לכך בשמות כמו "כימיה " , " קליק" וכיו"ב . ( מנהיגים כריזמטיים עונים על צרכים רגשיים . יש לכך תימוכין במחקרים רבים ו מנהיגים שדורגו ככריזמטיים היו גברים ונשים שהצליחו לעורר רגשות ושהשתמשו בדימויים בעלי השפעה רגשית רבה יותר ממנהיגים שנתפסו
|
|