|
|
עמוד:12
" עמדה" שאינה מחשיבה אותה , בתוך ציבור שאיננה מחשיבה אותו , והיא מתחילה להאמין שלא תחיה זמן רב . ואף על פי כן , ואולי דווקא משום כך , יש לה - רצון להספיק - לכתוב משהו טוב מאוד , בלי להתחשב אם ישא חן . וזמן קצר לחיות בטוב . לזכות באהבה אחת במלואה . וכאשר מתקיימת סוף סוף למחרת היום אותה פגישה מיוחלת עם סונה , והיא מוצאת בה אישור לכל הרגשותיה " , האדם הזה - היא מציינת - הוא כמו שראיתיו מיד . האדם - להרגשתי ותביעותי . " מסתבר , כמובן , שחשוב לה מאוד לדעת אם מה שכתבה נשא חן בעיניו , שכן היא שלחה לו לפני פגישתה עמו את הקובץ 6 " פרקי שירה , " שנוטלים בו חלק שישה משוררים ארצישראליים ( ספרית פועלים , ( 1940 , ובו בין השאר מחזור השירים שלה " , על הפריחה" 9 — טרצינות המוקדשות לו , לאברהם בן יצחק . בדבריו באותה הפגישה על שיריהם של המשתתפים בקובץ , דן הוא בצוננים את כולם ורק על שיריה אומר שהם יפים מאוד , ושרק בהם יש " הרגשת הזמן , ושאין הוא יכול כעת בכלל לקרוא דברים אחרים . בייחוד מצאה חן בעיניו הטרצינה השמינית ( ח , ( ' ובעיקר בשורתה האחרונה : " איך את לבנו הגוסס נביאה אל יום חדש בהעלות האור ? כאז תוסס היין בגביע , כאז רקיע את קקזתר ! לזג 1 ר , כאז הבקר מפזז בשחת , ולחי שקיעה נצמד ללחי היאור . ורק אנחנו הלומי הפרוד , גזילי חלום עלי התבערה , נשא את אךמתנו הפורחת ? נך אבלות אלי קבורה .
|
|