|
|
עמוד:11
פתיח הברושים שבמגדיאל הברושים שבמגדיאל גבוהים כמו ברושים של מושבות . אפורים ירוקים נושאים הם בקומתם גאוות ראשונים . אלה תוחמים את שרידי הפרדסים , מוליכים מן הכביש הראשי אל הבית , מסמנים את בית הספר , את בניין הדואר הישן , את מגרש "מכבי הצעיר , " את בית הקברות . הברושים שנטע יחזקאל דאום , בן המושבה מגדיאל , כשעלה לגור ברמת מגשימים שבגולן , נמוכים יותר ורחבים משהו . הוא שתל אותם בשתי שורות המובילות מן השביל המרכזי לאורך המדרכה אל דלת ביתו , ממש כפי שעשה סבו בבית הישן והיפה במגדיאל . הרב יחזקאל דאום נפטר טרם זמנו בקיץ . 1993 בתוך האבל הכבד על מותו הפתאומי מצאה עצמה המשפחה מתדיינת בינה לבינה על מקום קבורתו ; בבית הקברות של מגדיאל בשרון - קבורים סבו וסבתו , אביו ודודיו ; בבית הקברות בחיספין שבגולן - קברות בודדים ורוח אי ודאות מהלכת עליהם . טקס ההלוויה התקיים בסופו של דבר בגולן . כשהגעתי לביקור ניחומים , מצאתי בית שוקק אנשים . במבוכה של רגעים מעין אלה נדחקתי לפינה , ואחר כך , אט אט קרבתי אל אמו ואחיותיו של יחזקאל שישבו סמוך לרצפה . " הברושים האלה " , אמרה לי אמו " , הם מגדיאל שלו . את מבינה , בשבילו רמת הגולן ורמת מגשימים הם כמו השרון ומגדיאל בשבילנו . הבוץ העמוק שהיה כאן כשהגיעו , השתילים הרכים שנטעו - זה פשוט מגדיאל שלו " .
|
|