|
|
עמוד:7
פתח דבר הספר הזה הוא על המקום הישראלי , בלשונו , בעברית , מהמקרא ועד ימינו , בשיחותיו , בשירי הילדים שלו , בתחושתו את ההווה ובמושגי הגבול החוצים וסובבים אותו . ישראל היא מקום מסובך . העניין הוא לתאר את הסיבוך ומתוך התיאור גם לנסות להבין את העובדה המסתברת שבארץ המקום לא במקום ; לא רק שקיימת אי נוחות , כעס , וביקורת נוקבת על היבט זה או אחר של העולם הישראלי , אלא יש גם אי נחת ואי השלמה עם עצם המקומיות היהודית . מביקורת שיפוטית משתמעת דרישה לתיקון עוול או פגם , אולם הביקורת או ההסתייגות ממקומיות נעוצה בתחושה או בהכרה שכל עניין המקום הוא לא זה , לא בדיוק זה , שהחוויה המקומית של להיות במקום מוטרדת על ידי חוויה אחרת - להיות לא במקום או אף בלא מקום ; המקום לא מכיל את " העם , " או את רעיון הארץ ; העם והארץ ואלוהים בעצמו הם לא מקומיים זמניים אולי , נצחיים , אבל לא מקומיים ; אלוהים אמנם נקרא "מקום" אולם המדרש ממהר להבהיר "כי הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו . " איזה מין מקום זה שאינו בשום מקום ? כאילו כוח אחר משפיע על הישראליות והופך אותה בעיני עצמה לזמנית , קיקיונית , ופועל בתוכה , לא תמיד בצורה הנראית לעין , כנגד הישיבה במקום , הרגילות שלו , כנגד התערות . אפשר לראות בסיבוך הזה תוצאה ישירה של "המצב" על כל רבדיו : המלחמה המתמשכת , גלי ההגירה הנמשכים כבר מאה שנים ויותר , הכיבוש , החצייה הפנימית בין דת למדינה ובין יהדות לישראליות וכיוצא בזה . אין ספק שבמצב שונה , אחרי מאה שנות שלום ושלווה , המציאות היתה נראית אחרת , והמקום היה , ניתן לשער , מושג שונה מזה השורר היום . אולם לעתים 1 בראשית רבה , סח ט .
|
|