|
|
עמוד:7
מבוא בשנים האחרונות עסקו מחקרים רבים באמנות הסיפור שבמקרא . מהם מקיפים ושיטתיים , מהם המוקדשים לתופעות ולמאפיינים מסוימים בלבד . בעיוני השתדלתי כמיטב יכולתי להתייחס לאותה ספרות מחקר שיש בה נגיעה לנושאים ולטיעונים שהעליתי , אבל קצרה ידי מלכלול את כולם . איני מתכוון להציג כאן מחקר מקיף בסיפור המקראי על כל היבטיו . אעסוק בהיבטים מסוימים בלבד : כוונתי להראות כיצד עשו המחברים שימוש באמצעי עיצוב אמנותיים מסוימים מתוך בחירה מכוונת , או מתוך הבחנה אמנותית דקה , כדי שזו תשרת אותם לצרכי מסריהם ולקחיהם . פרק מרכזי הקדשתי למבנה החזרה ושימושיו העיקריים . כידוע , כמעט כל מחקר בסיפורת המקראית עוסק בנושא זה . המחלוקות הכרוכות בו מלוות את פרשנות המקרא מימי חז"ל ועד ימינו , ובמהלך עיוני השתדלתי להצביע על הגישות העיקריות . אבל לבדיקתי בנושא זה שתי מטרות עיקריות , הקשורות זו בזו : האחת היא , להראות שהשימוש במבנה החזרה , ברוב המקומות , נעשה מתוך בחירה ואינו סכימטי או פרי קונוונציה בלבד . השניה היא להראות שהשימוש במבנה החזרה כרוך באחד הנושאים המרכזיים באמונה המקראית , והוא נושא השליחות . כמעט כל הסיפורים שאנו מוצאים בהם חזרה על חלקים מתוך העלילה , עוסקים בביצועה של שליחות מסוימת : אדם מתבקש או מצטווה לבצע שליחות . החזרה מדווחת על הטלת השליחות ועל אופן ביצועה . לעתים חוזר הכתוב ומפרט גם את אופן דיווחו של השליח עצמו . בדיעבד , כל מקום שיש בו דיווח מפורט על ביצוע השליחות , מתגלה שהשליח לא ביצע בדיוק את מה שהוטל עליו . לעתים הוא עושה יותר ממה שנתבקש , לעתים פחות , וכמעט תמיד סוטה הביצוע מן המטלה בפרטים מסוימים . הרושם המצטבר הוא , אפוא , שהצלחתה של משימה ותוצאותיה הסופיות והמדויקות - תלויות באופן ביצועה של השליחות לא פחות מאשר בתוכנה . ממילא הופך השליח להיות גורם מרכזי , לאו דווקא בהשתלשלות הגלויה של העלילה , אלא יותר במסרים המשתמעים מן הסיפור . הנחתי היא שתופעה זו קשורה ברעיון תיאולוגי הרווח במקרא , בדבר מקומו וחשיבותו של השליח , במובנו הרחב והמלא של מושג השליחותי כך בדיעבד
|
|