התפתחות האידיאולוגיה הלאומית של זרם העובדים

עמוד:13

בתחום תכני החינוך חלה נסיגה שלמה מהפציפיזם , שאפיין במידה מסויימת את תנועת הפועלים בעולם וגם בארץ - ישראל . את הביטוי הרדיקלי ביותר לכך נתן יצחק טבנקין , עוד בטרם נודע ליישוב על ההשמדה המתחול - לת באירופה . 29 באוגוסט 1942 נשא טבנקין את משאו המפורסם בפני מחנכים מהקיבוץ המאוחד , שנודע אחר כך בשם : " בית הספר והמלחמה " . בדבריו , שביטאו לא רק את הרוב בקיבוץ המאוחד , אנשי סיעה ב ' , אלא גם את דעתם של רבים מחברי המיעוט בו , שהשתייכו לסיעת הרוב במפא " י , קרא טבנקין לחנך את הילדים מגיל רך חינוך ספרטני , שיכשיר אותם לחיות ולהיאבק בעולם של מלחמה . הוא לא נרתע מלהטיף לחינוך הילדים על שנאה . 30 פנחס לוביאניקר ( לבון ) , מנהיג גורדוניה , מראשי חבר הקבוצות , שהשתייך להנהגת - הרוב במפא " י והיה רחוק מרדיקליות ומסוייג מזרם העובדים , הסביר למחנכים ולמטפלות בחבר הקבוצות כי האמונה הפשטנית בטוב , ללא עירנות מספקת בפני הרע , איפשרה את שגשוג הפאשיזם . 31 אפילו שמואל גולן , בעל הסמכות החינוכית הרבה בקיבוץ הארצי , ביקר את החינוך הפציפיסטי ותבע לחנך לתוקפנות נגד הרע ולהגנת הטוב , לנכונות להילחם בנשק בהגנה על ערכים אנושיים מפני הבאים להורסם . 32 אבל בצד התגובות הרוחניות והחינוכיות המשותפות הללו , חל גם פילוג חינוכי - אידיאולוגי במקביל לפילוג מפא " י ב - 1944 . 33 האידיאולוגיה " ממעמד לעם " , שגם קודם לכן אפיינה את הרוב במפא " י , נתגבשה עוד יותר בהשפעת השואה מזה ובהשפעת המצע שגרס את מטרת המדינה העברית , מזה . האחדות הלאומית לאחר מלחמת - העולם התבטאה בין היתר בהדגשת מקומם של ההימנון והדגל הלאומיים בכל המעמדים החגיגיים של ההסתדרות הכללית . 34 מ ' אביגל , ממנהיגי זרם העובדים מראשיתו , הושפע מאוד ממלחמת - העולם ומהשואה , והשפעה זו מצאה ביטוי אידיאולוגי - חינוכי המאפיין את הנהגת הזרם בכללה . מצד אחד חרד אביגל שמא יסיק הדור הצעיר מן השואה את השלילה של כל הומניות , במובן של מוסר בין עמים . אך מצד שני שקד יותר מאשר קודם על ביסוס מורשת ישראל . ביסוס מעמיק של המורשת היהודית אמור היה לדעתו לחזק את ערכי ההומניזם , שהרי לא השנאה לגויים היא תמצית הווייתה של היהדות כי אם האהבה לאלוהים ולישראל . בעוד שקודם לכן יכול היה היישוב בארץ להתרכז בכיבוש השממה , בחלוציות לאומית ובבניין חברה חדשה , הרי עתה , משנחרבה הגולה , חייב היישוב בארץ בטיפוח מורשת היהדות . המעבר להדגשת יתר של המורשת הלאומית על חשבון היצירתיות החינוכית , נחשב על - ידי אביגל עצמו , להסטת הדגש מן הצורה אל התוכן . השינוי הרעיוני שחל כאן היה בגדר מפנה יסודי בדרכו החינוכית . בין חבריו לעבודה היו שאף הרחיקו לכת ממנו . אחד מהם טען כי חלק מבתי הספר של הזרם הכללי , הקרובים מבחינה אידיאולוגית לזרם העובדים , יכולים להיכלל בו יותר מבתי - חינוך השותפים להשקפות חינוכיות

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר