|
|
עמוד:12
אין לומר שתפיסתו החינוכית של בן - גוריון היתה אינדיבידואליסטית ועל כן קשה להבין את מתן התפקיד להורים להיות פעילים בהתוויית דרכי החינוך של ילדיהם . ב - 1942 חשב כי נזדמנה לידו האפשרות לחנך יתומים ניצולי שואה , הוא התלהב מאוד מהסיכוי שהם יהיו " הילדים של כל העם " והתנגד להעבירם לרשותן של משפחות מאמצות . חינוך פרטי - משפחתי עלול לסכל חינוך על פי צרכיה של האומה , כפי שההנהגה מבינה אותם , " הנה ניתנה לנו הזדמנות לחנך דור לבנין המדינה היהודית " , אמר . 26 ואם לגבי הילדים כך , לגבי הנוער על אחת כמה וכמה . ב - 1939 הוא הציע להמיר את תנועות הנוער ב " מעין צבא יהודי " . 27 את החינוך אמר בן - גוריון לבסס על התנ " ך , שאליו רצה לבצע מעין " קפיצה " , על פני תהום הגלות . קשה להכריע באיזו מידה היה התנ " ך מקור לעקרונותיו ומטרותיו של בן - גוריון כמדינאי ומחנך , ובאיוו מידה שימש בידיו כאמצעי כביר כוח . הוא שאב ממנו את הציווי : " ואהבת לרעך כמוך " ( ויקרא , י " ס , 18 ) , וגם הוראות פרגמטיות יותר . את " החוכמה המדינית הגדולה " יעץ בן - גוריון למצוא בספר שמות , כ " ג , 29 - ש3 : " לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן - תהיה הארץ שממה וךבה עליך חית השדה . מעט מעט אגרשנו מפניך , עד אשר תפרה ונחלת את הארץ " . בפסוק התוכף יעץ ה ' לעמו לגרש את יושבי הארץ . אם נקבל את הנחתו של אחד הביוגרפים מנאמני בן - גוריון , נוכל להבין את השוני בין החינוך על הפסוק מספר ויקרא , לבין החינוך על הפסוקים המובאים מספר שמות , כשוני בין מטרות מוצהרות למטרות סמויות . פעולות התגמול , למשל , שימשו " צרכים סמויים " של ישראל שלא רצתה לחשוף את העניין שהיה לה " להחריף את הסכסוך " עם שכנותיה הערביות ואף " להביא ללחימה בפועל ממש " . בהביעו את השאיפה ש " נשמת הספר ונשמת העם יהיו לאחת " התכוון בן - גוריון לפסוקים המובאים מספר שמות יותר מזה המצוטט מספר ויקרא , על כל פנים ככל שמדובר בציווי האוניברסלי של אהבת האדם . הוא רצה שעם ישראל ילמד מן התנ " ך את ההסתמכות על כוהו ועוצם ידו , בניגוד להיסטוריה הגלותית שלו . זה היה חשוב לו יותר מאשר המבנה החברתי של ישראל וסגנון החיים של העם היושב בה . 28 ג , השפעת השואה על האידיאולוגיה של זרם העובדים הפולמוס על שמירת האוטונומיה האדמיניסטרטיבית של זרם העובדים או הכללתו במערכת החינוך של הוועד הלאומי , הקביל במידת מה לפיצולה הגובר של מפא " י בין הימין והשמאל . ב - 1939 הוכנס הזרם לפיקוח ותיקצוב של מחלקת החינוך . מלחמת . העולם והשואה החריפו וקיטבו את המחלוקת האידיאולוגית הן בתוך מפא " י והן ובתוך זרם העובדים בין השמאל לבין מפא " י שהתפלגה ב - 1944 .
|
|