|
|
עמוד:9
כיורש האמיתי של המטפיסיקה החילונית של אחד העם " . 13 הביקורת על הוראת התנ " ך בשומר הצעיר גברה ככל שהשמאילה תנועה זו וככל שראשי המרכז לחינוך נטו יותר ויותר לגישה לאומית כוללת . ב - 1950 נערך בירור עם המחלקה לחינוך של הקיבוץ הארצי ובעקבותיו נבחרה ועדה , שתפקידה היה לבחון האם קיימת אפשרות לגשר בין התפיסות השונות . ' 1 אך ההתנגשות בין שתי ההשקפות על התנ " ך הגיעה לממדי שערוריה עם הופעתו של הספר : סיפורים מן המקרא , בעריכת מ ' סגל ב - 1950 . בספר הוגשו סיפורי המקרא תוך מחיקת שם האלוהים וללא המסגרת של הלקח הדתי מוסרי , שלפי הניתוח של מדע המקרא נכתבה במאוחר והודבקה לאגדות עם אלה . יצחק טבנקין , מנהיג הקיבוץ המאוחד , ניסה להניא את מ ' סגל מפירסום הספר , וסופו שיצא לאור ללא ציון של הוצאת הקיבוץ המאוחד עליו . בציבור היהודי הכללי בארץ התעורר גל מחאה , שהגיע עד שאילתה לשר החינוך בכנסת . המחבר גונה בחריפות מעל במות ציבוריות כ " עוכר ישראל " ; גם זרם העובדים לא פיגר אחרי מסע הגינוי , אם כי בצורה תרבותית יותר . בעיני מחבר הספר דמה הדיון בספר במוסדות זרם העובדים ל " משפט שדה " . אולם חיצי השנאה והתדהמה בעקבות הופעת הספר והשמועות ה " נוראות " עליו בארץ ובחו " ל , כוונו לא אל הקיבוץ המאוחד , תנועתו של המחבר , אלא אל השומר הצעיר . מכתבים מבוהלים הגיעו למרכז תנועת השומר הצעיר בארץ על הסכנה לתנועה הטמונה בספר זה , כיוון שהחוגים הדתיים הביאו להפצת שמועות על הספר בקהילות יהודיות בחו " ל . 15 ב - 1951 , בהתוותו את חזון המדינה , העלה בן - גוריון על נס את " חזון נביאינו " . בשמם אף שלל את המשטר הקיים בעולם , משטר של " תחרות , אלימות ופחד " , ובנוסח הנביאים הטיף לעמים " לא ישא גוי אל גוי חרב " . אולם כיוון שלא פירש באורח קונקרטי את הביטויים האלה , חסרה הצהרתו ש " ארץ הצבי וספר התנ " ך " יהוו בעתיד את הבסיס למדינה , פירוש חברתי ופוליטי מוגדר . 16 מכאן ועד לימוד התנ " ך כמופת לעליונותו הרוחנית של עם ישראל על עמים אחרים היתה הדרך קצרה . היו אנשי רוח שהתנגדו למגמה זו וטענו שהמרכז ללימודי התנ " ך שפתח בן4גוריון בבית ראש הממשלה , הופך למעין " חצר " העוסקת בפוליטיזציה של היהדות . 17 לאחר חיסול זרם העובדים , ננטשה ברוח זו לחלוטין המגמתיות החברתית בלימוד התנ " ך . 18 מחברי תוכנית הלימודים הממלכתית לתנ " ך הגדירו את ההישגים הלימודיים שעל התלמיד לרכוש במלים אלו : " ידיעה כי התנ " ך הוא היצירה האמנותית הנעלה ביותר בעולם " . משפט זה מופיע ארבע פעמים בתוכנית הלימודים . 19 ביקורתו הליברלית - הומניסטית של צ ' אדר על המגמה הבדלנית - לאומנית הזו בתוכנית הלימודים היתה ביקורת מתונה לעומת ביקורתם של המחנכים מהשמאל הקיבוצי . הם טענו שלימוד התנ " ך בבתי הספר הממלכתיים שוב אינו לימוד חילוני , כי מעמיד הוא במרכז העיון במקרא לא את האדם וגם לא
|
|