|
|
עמוד:11b
* שירי שבח " לנותני חסותם , ברוממם בלשק גוזמאות קיצונית את מידותיהם הנעלות - חכמתם , כושר מנהיגותם ובעיקר את נדיבותם . ב"קינות * על המתים ביכו את גול האסק , זעקו מהשכול והיתמות , התלוננו על אור יום שחשך , על הגורל האכזר הבוחר בטובים כמטרה למהלומותיו ועל המוות המכלה את מבחר האנשים . אבל לא רק את שבחי פטרוניהם שרו משוררי ספרד . ב"שירי התפארות", כמבקשים להתנשא על כל בני דורם , שיבחו את עצמם , בעיקר את כישרונם כמשוררים ואת שליטתם בכל מסתרי * החכמה". את יריביהם , מתנגדיהם ובעיקר את מבקריהם גינו בישירי נאצה * תוקפניים שלא מאסו בחרפות ובדברי לעג ארסיים . על מצוקותיהם בחולי , בבדידות , בתחרשוז נבגדות ביחסיהם החברתיים כתבו * שירי תלונה * . בישירי חשקי כתבו על מנעמי האהבה ובעיקר על ייסוריה , על עצמת תשוקתו המעונה של החרשק ואכזריות סרבנותה של הדמות הנחשקת , של הצבי - העלם היפה , או הצבייה - העלמה היפיפיה . רוח תאבת תענוגות מאפיינת את * שירי היק " הצבעוניים , את תיאור המשקה המשמח לבב אנהר ואת תיאור המשתאות בגנים הפורחים , שכמו נענים בחדווה לצוו " אכול רשתה * גם אם מנמקים אותו בקול רפה ב * כי מחר נמות * . לעומתם שירי הגות קודרים , בעיקר מסוג * שירי הפריזמות * , שללו את העולם הזה שלילה מוחלטת , ביקשו לנדותו ולהתנתק ממנו , כפו על דאדם את זיכרק מותו , מילאו את החלל בקולם של הקברים ומתיהם , ובקירבה רבה לשירה דתית הטיפו לפנייה לאלהים ולעולם הבא . לפי ההשקפה שרווחה בתקופה הנדונה , המשורר לא היה אמור לבטא את רגשותיו * האמיתיים ' ולחשוף את סתרי ליבו ומעמקיו . היה עו4 לעצב את נרשאו בנאמנות לדרכי סוגתו , לעטרו ברשת צפופה של " קישוטים * בסגנק ה * בדיע", לארגן למגלימות הרמונית את כל חלקיו המשניים , לעשותו מושלם בברק לשונו , מדוחק במשקלו ובחרטתו , ולהעניק לו איכויות אסתטיות מעולות . לרשות המשורר עמד מאגר של * חומרים קונבנציונאלים * - מוטיבים וצורות לשוניות שאיפיינו כל אחת מסוגותק : עיר המקובלות . כך , למשל , צערה הנדיבות בדימויים של מים , את חץ הנדיב דימו לעננים , את תרומותיו לגשם נדבוש לנהר גועש בגלו , ם 4 רחב ידיים , היק האדום בכוסות הזכוכית השקופות היד אש בתל קרח או אבן האודם היקרה בבדולח , פני הדמות החשוקה בעטרת השיער השחור זרחו כירח או כשמש בסיחור הלילה , עיניה ירו חצים ממיתים , שפתיה אדמו מדם קרבנותיה , ועוד כיו"ב . מבחנו של המשורר היה בבטחך הניב השגור , בניסוח חדשני
|
|