|
עמוד:12
שמטרתה לשמר עבור הדורות הבאים מידע על ' מה שבאמת קרה ' " ( גפני [ תשנ"ג תולדות עם ישראל בעשורים האחרונים . אף על פי כן , רוב המחקר שעניינו דמותו ופועלו של רבי מיוסד על הגישה שניסח פרידמן ( תשנ"ג : 122 ) : " על ידיעה ממעשי העולם הזה - ובמיוחד כשיש בה צביון פוליטי או ריאלי , שאין טעם מיוחד לחשוד במהימנותה - אפשר להניח שיש לה גרעין היסטורי , ולקבוע אותה ידיעה בתוך התיאורים ההיסטוריים של התקופה " . על פי גישה זו , ניתן להבחין במחקר שני כיוונים : תיאורים המיוסדים על " הגרעין ההיסטורי " בהתעלם מן הנופך האגדי של הטקסט השלם ; תיאורים המיוסדים על ההנחה שכל המסופר על רבי הוא " מה שאירע בדיוק " . הסקת מסקנות מן הסוג הראשון אופיינית לשחזור ההיסטוריה של תקופת רבי ופעילותו , ואילו הסקת המסקנות מן הסוג השני אופיינית בעיקר לתיאור תולדותיו של רבי האיש , אם בחיבורים המוקדשים לו בלבד , אם בערך המוקדש לו אצל היימאן ( תשכ"ד ) ואצל אחרים . נסתפק בהדגמת הכיוון הרווח במחקר ההיסטורי על פי מסורת אחת . בשתי סוגיות בירושלמי נמצא סיפור על רבי גר ' פנחס בן יאיר ( להלן : רפב"י ) . חלקו הראשון מספר כך : רבי בעא מישרי שמיטתא . רבי ביקש להתיר שמיטה . סלק רבי פנחס בן יאיר לגביה . עלה רבי פנחס בן יאיר אליו . אמר ליה : מה עיבוריא עבידין ? אמר לו : מה עושות התבואות ? אמר ליה : עולשין יפות . אמר לו : עולשין יפות . מה עיבוריא עבידין ? מה עושות התבואות ? אמר ליה : עולשין יפות . אמר לו : עולשין יפות . וידע רבי דלית הוא מסכמא עימיה . וידע רבי שאין הוא מסכים עמו . ( ירושלמי דמאי א , ג כב ע"א : תענית ג , א סו ע"ג ) בהמשך הסיפור , רפב"י נעתר להזמנתו של רבי לאכול עמו , אך משהוא רואה את הפרדות בחצרו הוא מכריז שלא יראה עוד את פניו . ניסיונותיו של רבי לפייסו עולים בתוהו , וכשיורדת אש משמים ומקיפה את רפב"י , מגיב רבי - מאחר שלא זכינו לשבוע ממנו בעולם הוה , נזכה ונשבע ממנו בעולם הבא . הסיפור הוא מאבני היסוד של שחזור תקנותיו של רבי בהלכות שמיטה . אלון ( תשל"א : 146 - 147 ) מסיק ממנו כי רפב"י " סירב להתארח אצלו [ אצל רבי - ע"מ ] ולהשתתף עמו בתקנה אחת ( היתר שמיטה ) " , ומציע כי " ההבחנה הכלכלית - הלאומית היא ששימשה בוודאי אף גורם לנסיונו של רבי לעקור את השמיטה בארץ - ישראל כולה " ( שם : 154 ) . ספראי דן בסיפור בשניים ממחקריו ( תשכ"ז : 12 ; 1983 : 166 - 170 ) . הוא מדגיש את " היסודות האגדיים " הרבים בסיפור ( 1983 : 168 ) , אבל מזהה ביסוד המסופר " את
|
|