|
|
עמוד:442
שהביאו לכך כי אוכלוסיית העדות השונות בעיר היתה רובה ככולה אובלוסיה דתית , אשר מסירותה לעיר הקדושה אפשרו לה להתגבר על תנאי המגורים , הכלכלה והבריאות הקשים ששררו בה . אוכלוסיה זו כללה גם מספר רב של אנשי רת ? חכמים ורבנים — אצל היהודים , נזירים וכמרים — אצל הנוצרים , ודרווישים וכהני רת אחרים — אצל המוסלמים . מעמדה הדתי של העיר משך אליה מוסדות לימוד דתיים שפרחו ושגשגו בה / ישיבות ובתי מדרש של היהודים ' , מדרסות' ומוסרות אחרים של המוסלמים , ומנזרים ומסדרים דתיים של הנוצרים . נוסף לכל אלה זכתה אוכלוסיית העיר ל'תגבורת' קבועה של צליינים ועולי רגל רבים מבני שלוש העדות , שהגיעו מדי שנה , במיוחד בחגים של כל עדה , ולעיתים עלו במספריהם על כלל תושביה הקבועים של העיר . ב . צורת השטח הבנוי . השפעת הדת בתחום זה מצאה את ביטויה ( 1 בקיום 3 מרכזים דתיים ראשיים בעיר : הר הבית —למוסלמים , כנסיית הקבר —לנוצרים והכותל המערבי —ליהודים , דבר שגרם להיווצרות 3 גושי רבעים עיקריים בעיר , של המוסלמים של הנוצרים ושל היהודים ( כפי שהראינו במפורט בחיבורנו ( 2 ;( במציאותם של מרכזי משנה דתיים , דבר שגרם להתפתחות נוספת של גושי מגורים דתיים , כרובע הארמנים , ולהתפצלות וחלוקת משנה של שלשת הגושים הגדולים ו ( 3 בשטח בנוי שמאפיין אותו מספר רב מאד של מבנים דתיים , רובם הגדול מבנים גדולים ומרשימים , התופסים שטחים נרחבים , מוקפים חומות ושערים ובנויים מחמרי הבניה הטובים ביותר בעיר ( 4 ; בקו רקיע , שצריחי המסגרים וכיפות הכנסיות ובתי הכנסת הרבים שבעיר מקנים לו את צורתו המיוחדת ( 5 ; בבתי קברות של העדות הדתיות השונות וקבוצות המשנה שלהן , הממוקמים מחוץ לחומות העיר העתיקה במקומות הקשורים למסורות דתיות . ג . כלכלת העיר . זו היתה תלויה במעט לגמרי במספר הצליינים ועולי הרגל , במספר המוסרות הדתיים שהיו בה ושקיבלו את תקציביהם ממקורות חוץ ומהתמיכה הכספית שזרמה לערות הדתיות השונות שישבו בעיר מאחיהם שגרו מחוצה לה ואשר ראו זאת מחובתם לסייע לבניעדתם שהתגוררו בעיר הקדושה . מעמדה הדתי של ירושלים השפיע גם על ענפי הכלכלה שבתוכה , על התעשיה המועטת , על המסחר בשווקים ועל מפעלי הבניה שבוצעו בה ואשר נועדו כולם לזרם הצליינים ועולי הרגל שהגיעו אליה , למוסדות הדתיים שנמצאו בה ולאוכלוסיה הדתית שישבה בה . ד . אורדו החיים ( Genre de vie ) הדחי המיוחד שלה . דומה שאפשר להצביע על אורח חיים זה , בעזרת החושים , במיוחד אלה של השמיעה והראייה . כך , למשל , אפשר לשמוע בעיר העתיקה מדי יום ביומו , ובמיוחד בחגים , את צלצולי הפעמונים וקולות הטקסים הנוצריים הבוקעים מהכנסיות ומהמנזרים ; את קריאות המואזין מעל צריחי המסגדים ; ואח קולות התפילה והלימוד העולים מבתי הכנסת ומהישיבות . ברחובות ניתן לחזות בתהלוכות של בני העדות הנוצריות השונות ושל מסדרי הנזירים הרבים , על שלל תלבשותיהם —בבל ימות השבוע ובמיוחד בימי ראשון ובחגי הנוצרים ו בהליכתם של מוסלמים וביניהם כפריים רבים על תלבשתם המסרתית , אל עבר אחור הר הבית המקודש להם — במיוחד בימי ששי ובחגים המוסלמיים : ובנהירת יהודים דתיים רבים , בתלבשתם המסרתית , אל הבותל המערבי , במיוחד בימי ששי , בשבתות ובמועדים . לירושלים יש אפילו ריח דתי : ריח הקטורת העולה מהכנסיות ומהמנזרים ; ריח המחצלות והשטיחים המיוזעים הנודף מהמסגדים ; וריח הספרים הישנים והמאובקים העומד בחללם של בתי הכנסת והישיבות . בלטו בהעדרם גם מצרכים מסוימים האסורים על בני אחת או יותר מהעדות הדתיות , ומצד שני נמצאו הרבה מאכלים ותבשילים הנהוגים ומקובלים אצל בני העדות השונות . הנה בי בן , אפשר ממש לחוש ולמשש באווירה של ירושלים העתיקה אווירה של עיר דתית .
|
|