|
|
עמוד:424
שכונת באב חוטה האיזור הראשון שיהודים ניסו להתנחל בו מחוץ לתחומי הרובע היהודי היה האיזור הידוע כ'באב חוטה . ' לעיל ראינו ( ראה עמ' , ( 323 כי כבר מראשית המאה ה 19 עשו יהודים אשכנזים נסיונות התנחלות במקום זה , במקביל לחזרתם לרובע היהודי , אך אלה לא זכו להצלחה מרובה ט עם גידול האוכלוסיה ברובע היהודי ועם גבור הצפיפות בו , שוב עלה הרעיון להתנחל באיזור ההוא . לפי אחד המקורות התחילו ראשי ה'כוללים' לייסד שבונה בבאב חוטה במקביל לבניית 'בתי מחסה . ' למטרה זו קנו מגרש רחב ומספר חצרות עתיקות . התכנית היתה להרוס את המבנים העתיקים ולבנות במקומם שבונה חדשה , אך בגלל הפרעות שונות לא יצאה התכנית לפועל . החצרות שם נשארו רכוש יהודי עד היום . היה שם בית כנסת ובית השד"ר שהחזיקה ישיבת 'עץ חיים . " ' בעתון 'האסיף' משנת תרמ"ח מספרגאלדמאן , על נסיון התנחלות זה : 'בתמוז 886 ו הופיעו בשערי העיר רבנים גאונים ... ועמהם אחד הגבירים , ויגמרו לבנות בתים לעניי כולל ורשא , ובהיות החלק הצפוני מהעיר הנקרא בשם "באב חאטא" בלתי מיושב מהעברים גמרו אומר לקנות חצרים אחדים ברובע ההוא להושיב במו בני כוללים חליפות , אחת לשלוש או לחמש שנים והיה פי שנים בתועלתם \ אם כי במחיר מצער יוכל קנות חורבה , בי מחיר הבתים שמה לא הועל עדנה אחרי כי העברים לא פנו אליהם ושנית בי יגדילו הישוב ולא ישבו עוד ב"י צפופים ביתר חלקי העיר כאשר עד כה ... ויקנו חצר גדולה ועוד שלושה חצרים קטנים , בולם בבאב חאטא , במחיר 1395 לירא צרפת והיו הבתים אחוזת עולם לכולל וארשא בירושלים . 12 ' . « שם , עמי 201-200 ( מתוך : לוח אייי , עמ' טו-יט . 7 . ( גרייבסקי , מגנזי ירושלים , חוברת ב , עמי 0-7 ו . . 8 נוימן , עמי 219 ( בתרגומו של גת , עמי יד . ( . 9 שם , עמי . 294 . 10 ראה לעיל , עמי 57 ג ; ברטל , מונטפיורי , עמי . 11 . 288-287 הורוביץ , מוקד היסוד , עמ' 0 ג . 11 . 1 גאלרמאן , יהאסיףי , תרמ"ח , עמי . 43 לכן גדל הרוחק מאד ברובע היהודים , וע"י זה נתייקרו מאד בתי המעון . המצב הזה לימד את יושבי העיר בחמש שנים אחר בך לפרוץ את חומת הגיטו המדומה ולשכור להם חצרות בחזקה בסביבות רחוב באב חאן אל זית ( סמוך לרובע הנוצרים ולהנתיב הנודע אצל הנוצרים בשם "נתיב הצער . ( " אך התאחזותם במקום זה לא התרחבה הרבה , מפני כי מספר העולים גדל מאד וזמן מה אחרי הזמן הנזכר לימדם ההכרח להתיישב ולכונן שכונות משותפות מחוץ לעיר . ' ... גרייבסקי מספר אף הוא על חצרותיו של ר' פישל הכהן לאפין ומביא מכתבים שלו . בין היתר הוא מציין , שהיו לו שתי חצרות ברובע המוסלמי ; , האחת , שמסרה אחר כך לתלמוד תורה ובית כנסת לעדת הגורג'ים — מול ישיבת תורת חיים , והשניה , ליד אחד השערים של הר הבית , שקיבלה את השם 'חצר ר' פישל הנגיד , ' בקומה העליונה היה בית בנסת שבו למדו מאוחר יותר בני ישיבת ' רגל תורה' ובני ישיבת 'תורת חיים' בראשית ייסודה . מתוך המכתבים נראה כי הגיע לירושלים בראשית שנות ה . 60 גם נוימן ( לאותו זמן לערך ) מציין , כי שטחו המצומצם של הרובע היהודי לא הספיק לכל היהודים , ועל כן החלו עוברים רבים לגור גם בחלקי העיר האחרים , להוציא הרובע הנוצרי . במקום אחר הוא מדגיש את העובדה , כי ליהודים אסור היה בהחלט אף להתקרב לסמטאות הקרובות לכנסיה , ער כדי כך שהוא לא ביקר אף פעם במקום , ועל כן אינו יכול לתארו והוא נאלץ להסתמך בעניין זה על טובלר בספרו 'גולגותא . ' מאוחר יותר חוזרים מקורות רבים אחרים על האיסור כלפי יהודים להפנט לסמטה שליד הכנסיה , ונמסר כי יהודים שנקלעו לשם הוכו מכות נאמנות .
|
|