|
|
עמוד:421
מוסר על נסיונות לרכוש את כל שטח השכונה המוגרבית , כרי למנוע הפרעות לתפילה , ומציין כי בשנת תרנ"ז ( 1897 ) פעל הרבה בכיוון זה הברון רוטשילד , אך התבנית לא יצאה לפועל . גם בשנת תרס"ח ( 1908 ) נעשה בסידן רציני בעניין , והפעם בעידודם של כמה מרבני ירושלים החשובים , אך גם הפעם לא יצא הדבר לפועל . זוטא וסוקניק מוסרים אף הם פרטים על נסיונו של רוטשילד לקנות את השטח , וכן על שאיפות אחרות לשיפור התנאים במקום . על רצונו של הברון רוטשילד לקנות את רחבת הכותל מספר לונץ י 'המחשבה היותר רצויה ונעלה בהידור המקום הזה עלתה על לב הברון אדמונד די רוטשילד , בבקרו את המקום הזה ובהתבוננו על הבתים הדלים והרעועים המקיפים את הכותל הקרוש הזה , והדרכים העקלק לים והמקולקלים המלאים תמיר אשפה ודומן המובילים אליו . ויאמר לקנות את כל בתי השכונה , הגובלים את המקום הזה , שהם הקדש למושלמי המערב ולהרסם ער היסוד ולעשות במקומם מישור ישר ונחמד ולהקיפו בגדר של ברזל שיהיה הקדש לעדת היהודים . ומאשר שלפי חוקי הארץ אין הקדש נמכר , הציע בא כוחו לפני פחת העיר לקנותם בחליפין לאמור שהברון יקנה קרקע במקום שפקידות ההקדשות תבחר ולבנות מספר בתים וחשובים מאלה כמספר הבתים הנמצאים בשכונה הזאת ( בפי ששמענו העריכו את סכום הבניינים והקרקע לסך 740 , 000 פרנק , לפי חוקי ההקדשות מותר להוציא הקדש בחליפין רק באופן שיעריכו את ההקדש יותר משוויו בכדי שלא יוכל שום איש לטעון שהגיע איוה אונאה להקדש , ולצאת מהחשש הזה העריכו את כל אחת מהשבע ושלושים חצרות הנמצאות בשכונה הזאת לסכום של 20 , 000 פרנק . ( והפחה הבין והכיר את הטובה הגדולה שיביא הדבר הזה למצב הבריאות בכלל ולתושבי הרובע הזה בפרט נתן את הסכמתו עליה , ויאמר לבקש על זה הסכמת השיך איל אישלאם ולהשיג מאמר מלכותי בחוק . אך פתאום חזר ממחשבתו ויחליט את החליפים לדבר שאי אפשר ( בשם הרב הגאון כמו"ה יעקב שאול אלישר זצ"ל שהיה אז חכם באשי , שמעתי , שסיבת בטול הדבר באה ע"י זה , כי בהיוודע לאפוטרופוס של ההקדש זה סייד בשיר בן עבד אלסלאם אל חוסייני , שהוחלט לעשות החליפין בלי ידיעתו , חיפש ומצא כתב מאת סייד אבו מדין אל ג'וס , שלשמו ולזכרו נבנתה והוקדשה השכונה הזאת , המטיל חרם בקללות נמרצות על כל איש שיהין להוציא את השכונה הזאת מידי המושלמים — אפילו בחליפין על שכונה יותר טובה ממנה כחוק —ולהכניסה לידי הכופרים . ויחד עם אחד מגדולי המושלמים שאלו בטלגרף לשייך איל אישלאם את חוות רעתו אם גם הקדש חמור כזה יובל לצאת בחליפין והאחרון השיב שיש לחוש לחרם של איש קרוש כמוהו . ותשובתו הביאה מורך בלב הפחה ויבקש תואנה לאמור שהחליפץ יוכל להיות רק להרוס את בתי השכונה , והמקום יהיה שייך לכל תושבי העיר ולא יהיה ליהודים כל רשות להקיפו ועל זה לא אבה הנדיב הנודע להסכים ( את זה שמעתי מהרח"מ מיכלין שהיה אז מזכירו הפרטי של הרב ששמע זה מפיו . 59 ' ( ערב מלחמת העולם הראשונה נעשה נסיון גם על ידי בנק אנגלו פלשתינה ( אפ"ק ) לרכוש את השטח שליד הכותל המערבי . כותב על כך ז . ד . לבונטין : 'כידוע הנה הכותל המערבי שארית מחמדנו מימי קדם , נמצא ברחוב צר ואי נקי כלל . בשביל לגשת את הכותל הזה , נצרך לעבור כמה רחובות צרים , עקומים ומלאים רפש , בין ילדים ערבים המתלוצצים על היהודים העובריםשם . לפני כמה שנים צווה הברוןג וטשילד על פקידיו בארצנו , להביא המקום הזה לרשות היהודים , ולא עלה בידיהם . את הכותל , או הרחוב הצר שעל ידו —אי אפשר לקנות . למען שיהיה לנו הכותל , נחוץ . 58 .- « ' , . זוטא סוקניק , ( 1920 ) עמי . 85 וראה בנושא זה במפורט . יערי פולסקין , עמי . 59 . 219-206 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי ג 5 ו154- ( מתוך : ירושלים , י , עמי ו , ( 58- וראה בעניין זה גם : דרויאנוב , ב , תרמ"ח , עמי , 231-227 המפרט בנושא ומביא ידיעות רבות מהעתונות העברית וממקורות אחרים .
|
|