|
|
עמוד:354
מראה כאן לעיני התיירים בכל יום ששי ... היהודים , שהכניסה להר הבית אסורה להם בהחלט , קנו להם מהתורכים , חלף סכום ידוע , את הזכות לבוא ולהתפלל על חורבות מצבת הזכרון מאבותיהם , ומנהגם זה הוא מנהג נושן והתחיל אחר חרבן טיטוסי . בראשית שנות ה 70 מוסר מדריך ה'בדקר ' ; ' את המקום הזה יש לבקר לעתים קרובות , בייחוד בימי ששי בשעה 4 אחרי הצהריים או בחגים יהודיים . מחזה נוגע ללב נראה אז ? . יהודים נשענים על הכותל מקשה האויר , מנשקים את אבניו ובוכים . הגברים יושבים פה עפי"ר שעות רבות , קוראים בספרי התפלה העבריים שלהם המשומשים מארי . מבין המקורות היהודיים נביא את עדותו של אחד מזקני בני העדה הספרדית בירושלים , ר' יצחק יחזקאל יהודה , שהעיד בפני וערת החקירה הבינלאומית ב 1929 י ... ' כשעלה בשנת התר"א [ 1841 ] אבי מר זקני הרה"ג החסיר המקובל מוהר"ר עבדאללה בהגאון מוהר"ר משה חיים ז"ל , היתה אמה של מ"ז הזקנה הרבנית הולכת לכתל המערבי בקיץ ובחורף בכל יום ששי בצהרים ונשארת שם עד זמן הדלקת הנרות לקרוא את התהלים כולו ושיר השירים . בימים ההם היתה העיר עזובה ושוממה . שום אדם מן היהודים לא היה נמצא שם בצהרים , ואך מהמנחה הקטנה ומעלה היו באים לקבלת שבת ! ובכן היתה שם לבדה שעות ארוכות , מימיה לא שמעה גערה ו להיפך , גרי המקום ההוא היו מכבדים אותה . כשהייתי בן שש היה א"א ז"ל מוליך אותי תמיר להתפלל שם בערבי שבתות עם רבו הגאון החסיד מוה"ר אלעזר הלוי ז"ל ( בעל 'פקודת אלעזר ( ' והיינו גומרים ערבית כשהשמש עודנה זורחת . שם היו שולחנות ועליהם פנסים גדולים משל האשכנזים דלוקים לכבוד שבת . כשהיה א"א ז"ל מאחר לפעמים לרגלי עסקיו , היינו מתפללים שם עם האשכנזים החסידים ורבם הר"ר אלעזר מנדל ביררמאן בראשם , והיינו גומרים ערבית מאוחר כשהחושך כסה את הארץ ; גוי היה נושא את הפנסים לפנינו להאיר לנו את הדרך . בימי בחרותי , הייתי נוהג ביום הכפורים בין תפלת הבקר למנחה , ללכת לכותל מערבי להתפלל תפלת שלמה המע"ה ( מלכים א , ' ח . ( ' שם הייתי מוצא את הרב החסיד הר"ר משה משיל גלבשטיין עם חסידיו מתפללים מוסף . לפעמים הייתי מוצא אותם בקריאת התורה ( לפי מה שהיינו אנחנו בבית מדרשנו חסר אל מקדימים או מאחרים בגמר תפלתנו , ( אהל נטוי על ראשיהם מלמעלה , מתוח מקיר כתל המערבי עד קיר החצר שממולו , שם שולחנות וארון הקודש וס"ת וכסאות וספסלים , גם כרים של נוצות ראיתי ועליהם יושבים זקנים חלשים . הם היו מתפללים במנוחה ושלוה . הגרים שם היו עוברים בלי שאון ולא הפריעו את המתפללים . גם חכמים ספרדים עניים היו יושבים שם כל יום וקוראים בלעז ( לאדינו ) לפני האנשים , הזקנים והזקנות , אשר ישבו במעגל שורות שורות לשמע מהחכם מעם לועז , ראשית חכמה ועוד ספרים מהסוג הזה , ובער"ח היו קוראים לפניהם המודעה מר"א מגרמישא . גם זאת אזכר , כי בשנת תרל"ח , ( 1878 ) בהלחם רוסיה בתוגרמא , בקשה הממשלה מהיהודים להתפלל להצלחתה אצל בתל המערבי וילבו תלמידי הת"ת של הספרדים והאשכנזים להבתל המערבי והממשלה שלחה אנשי חיל אשר לוו אותם בהליכה ובחזרה , לכבוד . ? שייך רחמים , הרב החסיד המקובל ר' רחמים ענתבי ז"ל , היה מאבלי ציון נעלים לא שם לרגליו , כי אם סנדל המסמר ( קאבקאב בערבית ) בלי גרביים ... הוא היה נוהג ללכת בכל חצות לילה לבתל המערבי גם בקיץ וגם בחורף , לומר תיקון חצות ולבכות . גשמים ורוחותלא עצרוהו מלכתשמה עד יום מותו ( שבט תרל"ו . ( המוסלמים היו מכבדים אותו ולא עצבוהו מעולם . ' ... . 96 שם , עמי 9 ג . . 97 שם , עמי ם ; 4 ובמקור : בדקר 876 , ו ( בצילום כרטא , עמי . 98 . ( 68 משפט הכותל , עמי 30-28 —עדות רב ספרדי ; וראה בנידון במפורט : יהודה , הכותל .
|
|