|
|
עמוד:350
קרוב לוודאי שהחל ק התחתון של הכותל הוא עתיק מאד . וישנן תעודות היסטוריות שעוד במאה ה 12 ראו היהודים בכותל הזה חל ק מחצר מקדשם העתיק . המראה שנגול לפני במקום הזה היה המראה הנפלא ביותר שראיתי בירושלים . כשלושים גברים וכמחצית המספר הזה נשים , התקבצו שמה , בולם בלי נעלים לרגליהם , הואיל ולפי אמונתם קדוש המקום שעליו הם דורכים' . ב 1845 מוסר דורבין , כי היהודים יקנו מהתורכים את הזכות להתקרב לחומת מקדשם העתיק במקום הזה , הנקרא "מקום הבכי , " לבבות על מפלת עמם ועל חורבות מקדשם שהיה מפואר בזמנו ... ביום הששי בשבוע הם מתקבצים כאן במספר גדול ומקוננים "נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים . " זקנים קוראים בתורה ונשים פוסעות אנה ואנה ברחבה הקטנה , ניגשות מדי פעם לכותל ומנשקות אותו מתוך בכי ויללתי . ב 1845 / 6 מתארת גבי רומר את הכותל כך : 'מימים קדומים האמינו היהודים , שהתפילות לאל עליון ממקום המקדש עולות מיד לבסא הכבוד , ומגלגלות רחמי השם . כשאר עיקרי דתם , לא נשתנתה גם אמונה זו ער היום הזה , ואף על פי שלוחציהם סגרו בפני שרידי העם ההרוס את הגישה למקדשם , הם מתקבצים על יד המקום האסור ובנגעם בשפתותיהם באבנים העתיקות הם משיבים דרך הבקיעים את כמיהת לבותיהם ... ומתדבקים באותה הנאמנות שבאהבה המתחזקה וגדלה עם הרדיפות שרודפים אותם ... ונדחקים בלב דוי סביב השריר העתיק של כבודם שגלה , ומתפללים להשבתו על מכונו' . גם מקורות יהודיים בתקופה זו מספרים על תפילות היהודים ליד הכותל . ל 1845 מוסר ר' יהוסף שווארץ את התיאור הבא : 'ובכל חג ומועד באים כל התושבים היהודים אשר בירושלים לבקר את החומה הזאת . והרחבה הגדולה אשר לרגליה היא לעתים בל כך מלאה אנשים , עד אשר אין האפשרות לכולם לערוך את עבודת האלוהים בזמן אחד . וכן מבקרים את המקום בכל יום ששי אחר הצהריים , אם כי במספר יותר קטן . ואין המושלמים מפריעים לשום איש בביקורים אלה , היות ויש בידינו פירמן עתיק מהשולטן בקונסטנטינופול , כי אין לאסור עלינו את הגישה אם כי "השער" ( הפורטה ) גובה בעד זאת מס מיוחד , אמנם חסר ערך' . גם בשנות ה 50 מוסרים נוסעים שונים תיאורים חיים על התפילות ליד הכותל . כך , למשל , כותב דה סוסי ! יידוע היה לי מכבר , שבתוכה של ירושלים במקום מיוחד ... נמצא חלק מכותל שהיהודים ראו אותו בכל הזמנים כשריד מן הבנין הקדום . כמו כן , היה ידוע לי שתחתיתו של הכותל , שהיהודים היו רשאים לקרב אליו , נחשב בעיניהם כעין מקדש שאליו הם באים בכל יום ששי להתפלל , וכי לעיתים קרובות היו מוצאים אותם שם בוכים , מקוננים ותוקעים ראשם לתוך החורים שבכותל הקדוש —ער אשר דמעותיהם יכלו לרחוץ אותו , בהגותם במפלתה של ירושלים ובחורבנו של בית המקדש . 86 ' ל 1853 כותב פין בזכרונותיו , בי ... ' היהודים מרגישים רגש של השפלה ע"י זה שעליהם לשלם , באמצעות הרב הראשי , מס ידוע לנוגשים מוסלמיים מקומיים , כמו למשל סכום של 300 לי"ש לשנה לאפנדי הערבי שביתו סמוך לכותל המערבי ולחלק מחומת המקדש , חלף הרשות להתפלל שמה ... כל זה הוא רק נגישה שנוגשים אותם בגלל מורך לבם הנפרז , וחרפה גדולה היא לממשלת תורכיה . 62 שם , עמי 33 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 158-156 , 559 . 83 שם , שם . מספר תיקוני סגנון הכרחיים הוכנסו לתרגום בקטע זה וכן בחל ק מהקטעים שלהלן , . 84 שם , שם . תיאורים נוספים על ביקורים ליד הכותל כמאה ה 9 ו ראה אצל איש שלום . . 85 שם , עמי . 28-27 וראה גם במקור . . 86 שם , עמי 7-16 ו ; וראה המקור : רה סוסי , ב , עמי . 78 תיאור נוסף מאותו הזמן ראה : ד"ר תומס , משפט הכותל , עמי . 34
|
|