|
|
עמוד:348
הכותל המערבי כמקום תפילה באפשרויות התפילה של יהודים ליד הכותל ובמספר הבאים להתפלל שם חלו מספר שינויים במרוצת המאה ה 9 ו . בתקופה מאוחרת יותר , בימי המנדט הבריטי , אף פרצו מריבות בין היהודים והמוסלמים על זכותם של היהודים להתפלל במקום ולהעמיד שם ריהוט ואבזרי תפילה . מריבות אלו הביאו להקמת ועדת חקירה בין לאומית — 'ועדת הכותל , ' לצרכי דיוניה של ועדה זו נלקטו עדויות רבות מאד על מעמדו ועל מקומו של הכותל בקרב הקהילה היהודית בעיר בתקופות שונות , ובמיוחד במרוצת המאה ה 9 ו ובראשית המאה ה . 20 נציג כאן חלק מהעדויות , וזאת בסדר כרונולוגי , כדי שאפשר יהיה לחוש בקצב השינויים במעמד הכותל כמקום תפילה ליהודים לאורך תקופת דיוננו . נראה בי בראשית המאה ה 9 ו נזקקה התפילה ליד הכותל לאישור מיוחד מטעם השלטונות . על כל פנים סביר להניח , כי גם אם לא הוגשה בקשה לאישור מיוחד , נערכה התפילה בצנעה וללא בל טקסיות מיוחדת . זטצן 806 ) ו ) מציין , כי בזמן ביקורו אסור היה ליהודים להתקרב להר הבית' . לעומת זה מוצאים אנו בפנקסי הקהילה הספרדית בירושלים , שבהם רשימות שונות הנוגעות לכותל , ידיעות אחדות על פעולות ניקוי שנתבצעו מטעם הקהילה בזמנים שונים . כך , למשל , רשומה בשנת תקכ"ח ( 1768 ) הוצאה של 5 ו אריאות ( ו אריאה = וגרוש בערך ) לפינוי הרפש מרחבת הכותל . הוצאה דומה חוזרת בשנת תקע"ב , ( 1812 ) ושוב בשנת תקע"ה . ( 1815 ) במקום אחר נרשם תשלום לסילוק גמלים שנעזבו על יר הכותל . 72 על ההגבלות הרבות שחלו על תפילת יהודים ליד הכותל מספר גם המיסיונר תומסון . הוא אומר , כי ' אין לך מראה שתיתקל בו העין בירושלים , שיהא מעורר חמלה יותר מאשר בכייתם של היהודים אל מול הריסות מקדשם . ' תומסון מוסיף , כי מנהג נוגע ללב זה של היהודים קדום ביותר , אך במאות הקודמות היה עליהם לשלם סכומים גדולים בער הזכות העלובה לנשק את האבנים ולשפוך את לבם ליד שרידי מקדשם העתיק . לזמן ביקורו בירושלים ( באמצע המאה ה ( 19 הוא מוסר , כי היהודים מתכנסים ליד הכותל בהמוניהם בכל יום ששי ' , ובשפתיים רועדות ובעיניים זולגות דמעות הם שרים , או מקוננים , פרקים מכתבי הקורש , או מספרי התפילה שלהם' . עם תחילת שלטונו של איברהים פחה חל שינוי בולט באפשרויות הגישה לכותל והתפילה לידו . רובינסון , שביקר בעיר סמוך לסוף תקופת שלטונו של איברהים פחה , מוסר תיאור חיעל התפילה במקום ו 'באותו יום אחרי הצהרים הלכתי ... למקום שאליו ניתנת ליהודים הרשות לחזות במראה מקדשם ולהתפלל ולבכות על חורבותיו ועל תבוסת עמם . המקום נמצא בשטח החיצוני המערבי של הר הבית , בלפי דרום , ואפשר להגיע אליו רק דרך סימטה צרה ומתפתלת המסתיימת בכותל . השטח הפתוח צר ביותר ... שני זקנים יהודים ישבו שם על הקרקע וקראו יחדיו בסידור תפילה . ' רובינסון מוסיף ומספר , כי 'בבל יום ששי הם מתכנסים באן במספרים גדולים . זוהי הנקודה הקרובה ביותר למקדשם העתיק שאליה הם יבולים להגיע . אך לרוע מזלם אי אפשר לראות את המקום מכאן . כאן , מדוכאים ער עפר , הם רשאים לפחות לבכות ללא הפרעה על ימי הזוהר של עמם שחלפו , ולהרוות בדמעותיהם את האדמה שכל כך הרבה אלפים מאבות אבותיהם הרטיבו פעם בדמם' . גם מקורות יהודיים מספרים על התפילות ליד הכותל בשנות ה . 50 ר' מנחם מנדל מקאמיניץ כותב לסוף התקופה ? ( 1840 ) 'הלכתי להתפלל לפני הכותל המערבי של הר הבית , כמנהגם שם בכל עש"ק . 71 זטצן , ב , עמי . 72 . 19 משפט הכותל ( עדות אליאש , ( עמי . 73 . 55-54 תומסון , עמי 513-512 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . 74 . ( 449-448 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי 350-349 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 486
|
|