|
|
עמוד:346
הישיבות הספרדיות קודם כל יש לציין , שהמושג ישיבה ספרדית אינו זהה למושג ישיבה המוכר לנו . שלא כישיבות המצויות היום בארץ ובעולם , שתכליתן להפיץ את ידיעת התורה והתלמוד בין נערים צעירים ואברכים , נועדו הישיבות הספרדיות דווקא לחכמים נודעים י למעשה , עיקר ייעודה של הישיבה היה לתמוך תמיכה כלכלית במשפחות החכמים . שיעור התמיכה הכספית בחכמים היה שונה מישיבה לישיבה , בהתאם לגודל הקרן שעמדה לרשותה . לעתים השתייכו חכמים למספר ישיבות , וכך הגרילו את הכנסתם . במאות ה 7 ו וה 18 באה עיקר התמיכה מרחבי האימפריה העות'מאנית , ובעיקר מקושטא הבירה . במאה ה 8 ו הגיעה תמיכה רבה מיהודי איטליה . בתחילת המאה ה 9 ו עבר מרכז הכובד של איסוף הכספים לארצות צפון אפריקה ורוב השד"רים נשלחו לשם , ומשנות ה 20 ואילך הגיעה תמיכה רבה מיהדות אירופה המערבית והמרכזית , באמצעות המרכז שבאמסטרדם ' ) פקידים ואמרכלים . ( ' רי יהוסף שווארץ מציין , בי הישיבות נוסדו על ירי אחינו הנכבדים בבבל , אסיה הקטנה , איטליה , ברבריה ( צפון אפריקה , ( הולנד , גרמניה , אנגליה , פולניה ועוד , ובי היהודים בארצות אלו תרמו סכומי בסף נכבדים להחזקת הישיבות ולומריהן . במאה ה 9 ו היו הישיבות הספרדיות בירושלים קטנות ומספר חבריהן מועט . הגדולות שבהן היו ישיבת 'בית אל' וישיבת 'פרארה' הוותיקות , שבכל אחת מהן היו כ 25 חכמים . באחרות הגיע מספר החכמים ל 0 ו ואף למטה מזה . הגידול הרב בעדה הספרדית במרוצת המאה ה 9 ו הביא גם להתרבות הישיבות . השד"רים השתדלו למצוא בחוץ לארץ יהודים עשירים שיכוננו ישיבות , בין היתר כרי שהשר"ר עצמו יימנה בעתיד על לומריה . במשך הזמן נסגרו ישיבות רבות — בררך כלל משום שהכספים לא הספיקו — ולעומת זאת הוקמו ישיבות חדשות . פרנקל ( 1856 ) ראה בישיבות הספרדיות 'מוסדות צדקה , ' וציין כי מצא 36 ישיבות כאלו , שרובן נוסדו בכספי תרומות מחוץ לארץ . פירות קרנות הצדקה חולקו לחכמים ההוגים בתלמוד ומתפללים לשלום התורמים . לעומתו , ריישר ( בשנות ה ( 60 מציין רק 19 ישיבות ובתי מדרש ספרדיים . גם מקורות לא יהודיים נוקבים במספר רב של ישיבות בירושלים , ומתכוונים , כנראה , בעיקר לישיבות הספרדיות . ווילסון ( 1843 ) מציין 29 ישיבות . שטראוס מזכיר את המספר של פרנקל — . 58 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי ג 145-14 ( מתוך : ירושלים , יג , תרע"ט ;( גאון , א , עמי ; 125-123 גת , עמי -101ג 0 ו . 59 לנדוי , מכתבי שווארץ , עמי עה . r « לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 65 ו . . 40 גאון , א , עמי 2 ג 5-1 ג . 42 . 1 פרנקל , עמי ; 175 ריישר , עמי . 41 השלמת בנייתו של 'תפארת ישראל' בראשית שנות ה 70 מסמלת את פריחת היישוב היהודי בעיר העתיקה . ואולם , שנות ה 70 גם היו עדות להתעצמותו של תהליך היציאה אל מחוץ לחומות . די אם נציין , כי ב 875 ו 3 , שנים בלבד לאחר הקמת 'תפארת ישראל / הוקמה מחוץ לחומות שכונת מאה שערים . כבר לפני כן הוחל בהקמת שכונות אחרות , ועד מהרה החלו קמות שכונות נוספות מחוץ לחומה ונקודת הכובד של היישוב היהודי החלה לעבור מהעיר העתיקה אל מחוץ לחומה . פריחת היישוב היהודי בין החומות נמשכה אמנם עדיין בכל שנות ה 80 וה , 90 וכנראה אף קצת מאוחר יותר , אך את ראשית התמורה יכולים אנו לראות כבר באמצע שנות ה . 70 נוסף לבתי הכנסת גדל בירושלים מאד , בתקופת דיוננו , גם מספר בתי המדרש , הישיבות , תלמודי התורה וה'חדרים . ' מאחר שכמעט אי אפשר לעקוב אחרי ההתפתחות המפורטת של כל המוסדות הללו , נסתפק בכמה דיווחים על קיומם והתפתחותם .
|
|