'מנחם־ציון'

עמוד:340

מקורות יהודיים אחרים מציינים , כי כבר שנים אחדות לפני השלטון המצרי הפך כל שטח ה'חורבה' והחצר של ר' יהודה חסיד להיות אדמת 'מולק' של עדת האשכנזים , כי הושג פסק רין מן הקאדי הירושלמי הקובע את זכות האשכנזים על שטח זה , וכי מאוחר יותר ניתן הפירמאן מאת מוחמר עלי לתקן את המקום . על השגת הרשיון לבניית בית הבנסת 'מנחם ציוך מספר ר' יהוסף שווארץ : ... ' בינתיים רבו העולים ירושלימה , עד שבשנת תקצ"ו הסכימו כולם לבקש ממלך מצרים , מחמד עלי פאשא , לתת להם רשות לבנות חרבות נחלת אבותיהם . וירד הרב ר' אברהם שלמה זלמן ( צורף ) הי"ו מצרימה וימצא חן בעיני הקאנזולי גענעראלי של מלכות עסטרייך ורוסיה לדבר על לב מלך ההוא להיטיב עם היהודים האשכנזים לתת רשיון לבנות נחלת אבותיהם . גם ירי היתה עמו כיד ה' הטובה עלי לכתוב ולחבר בקשות אלה בטוב טעם ובלשון צח ומצוחצח . ומצא חן גם בעיני המלך ולא אחר לכתוב מאמר מפורש ומבואר שיבנו אשכנזים "דיר אשכנאז" ( כך נקרא שטח ה'חורבה ( ' ולא יובל שום אחר לתבוע מהם חובות אבותיהם' . משהשיגו את הרשיון ניגשו האשכנזים במרץ להקים את בית המדרש 'מנחם ציוך . ר' יהוסף ( שווארץ , שהשתתף במו ידיו במלאכת קודש זו , מספר : 'ביום ה' י"ט אלול , שנה הנ"ל ( תקצ"ו ) התחלנו לפנות את האשפה והזבל ויחלו לבנות . ועד י"ח שבט יום ז' ש"ק פרשת וארא תקצ"ז בבר נגמר בית המררש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה ברוך מציב גבול אלמנה ויקרא את שמו "מנחם ציון . ... " ומקור אחר מספר ו ... ' נכבדי וגדולי הדור גם בכבודם ובעצמם הפשילו את בגדיהם באצבעותיהם חפרו , בידיהם חפנו ועל שכמם נשאו את הזבל והעפר ממקום המקודש ההוא וזקנים נשאו קופות עפר וישירו שירי תהילה לה , ' ותמ"י החלו לבנות את הריסות ביהמ"ד . ' ... בית המדרש 'מנחם ציון' שימש בבר מראשיתו כמרכז הפרושים בירושלים . הוא נבנה 'לתורה ותפילה , ונעשה שם בית ועד לחכמים ובית דין צדק ובנו עליו גם עזרת נשים ובית טבילה ובכ"ח שבט שנת תקצ"ז ( 1837 ) הכניסו ספרי התורה' . עם זאת עדיין לא הושלמה בנייתו והפיכתו לבית כנסת גדול , בפי ששאפו , כנראה , הבונים . על כך מספר שווארץ ... ' 1 אכן בית הכנסת הגדולה עד היום לא עלתה בידינו לבנותה , כי בינתיים הורד מלך מצרים וקושטא קאי . 27 ' בפי שציינו כבר עוררה הקמת 'מנחם ציון' התנגדות עזה מצד חלק מערת הפרושים , ובראשם ר' ישעיהו ברדקי . לונץ מציין , כי ברדקי התנגד לבניית בית מדרש במקום , ותבע כי ב'חורבה' יבנו בתי מעון לבני הערה ' , ובית המדרש יבנו במקום אחר , ועמו הסכים גם חותנו , הרב ר' ישראל משקלוב ... והרב משה במוהר"ר עקיבא ז"ל . ' ... בסופו של דבר לא התקבלה התנגדותם 'ובחודש שבט תקצ"ז חינכו את בית המדרש ... ויקראוהו בשם "מנחם ציון ... " ומיד אחרי זה החלו לבנות ולתקן את יתר . 22 לונץ , ירושלים , ה , עמ' r 231 פרומקין , תוח"י , ג , עמ' 1155 הפירמאן של 'מנחם -ציון- בנוסחו המלא ראה : גרייבסקי , זל"ר , יד , עמי . 10-4 וראה גם i גרייבסקי , שם , ו ( תרפ"ז , ( עמי 23 ; ח ( תרפ"ח , ( עמי . 38 בעניין הפעולות השונות לרכישת היחורבה / ראה גם : סלומון , שלשה דורות , עמי . 77-52 , 39-37 בעניין 'מנחם-ציון / ראה גם : לונץ , ירושלים , ה , עמי . 23 . 255-229 שווארץ ( לונץ , ( תבואות , עמי תעב ( מצוטט אצל גת , עמי . 24 . ( 195 שווארץ , שם ( מצוטט אצל גת , עמי . ( 16 תיאור שונה של סבל היהודים בירושלים ב , 1834 ראה > איש שלום , עמי , 444 בהערה . . 25 טוקציינסקי , חצר , לוח לתרס"ר , ט , עמי 26 ו ( מצוטט לפי גת , עמי . ( 196 על הקמת בית הכנסת 'מנחם ציון / ראה גם : ? החבצלת 872 ; ו , גליון , 33 עמי ; 278-275 לונץ , מורה דו ך , עמי גוו . . 26 פרומקין , חוח" , ג , עמ' 56 ו . . 27 שווארץ , שם ( מצוטט אצל גת , עמי . ( 196

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר