|
|
עמוד:298
המיסיון והקהילה היהודית ; מומרים יהודים וגידול הקהילה הפרוטסטנטית העדה המקומית אשר כלפיה בעיקר כוונה פעילות המיסיון הפרוטסטנטי האנגלי היתה הקהילה היהודית . מאוחר יותר החלה פעילות מיסיונרית אנגליקנית גם בקרב הערבים . נראה כי המיסיון הבריטי בירושלים חילק את פעילותו לשני ביווני השפעה ו האחר , שפעל בקרב היהודים ואשר החל את פעולתו כבר ב 823 ו , והשני , שפעל בקרב הערבים והחל בפעילותו ב . 1851 על פעילות המיסיון הפרוטסטנטי , במיוחד האנגליקני , בקרב הקהילה היהודית בירושלים נכתב . 68 פיארוטי , א , עמי . 69 . 279-277 רובינסון , מחקרים מאוחרים , עמי . 70 164 שטדאוס , עמי . 204 . 71 השקפה , י"א בתמוז תרס"ר , שנה חמישית , גליון לח , עמי . 72 . 356 גודריץ פריר , עמי . 194 מיקום המבנים הפרוטסטנטיים —הרובע הפרוטסטנטי על מיקום המוסדות הפרוטסטנטיים השונים עומד גם שטראוס המציין , כי כולם מתרכזים בהר ציון ( הכוונה , ליד 'מגדל דוד , ( ' מסביב לכנסיית 'ישו הנוצרי . ' כאן שוכנים ; משכן הקונסול הבריטי ; ביתו של המיסיונר ניקולאיסון ; מופרד ממנו על ידי רחוב צר —בית האחיות הדיאקוניסיות הגרמני ו לידו — בית הספר האנגלי ? מרוחק ממנו מעט — בית החולים של המיסיון האנגלי . הרוב המכריע של בניני העדה ואנשיה התרכזו אפוא סביב גרעין מסוים — כנסיית 'ישו הנוצרי , ' ומותר אולי לכנות איזור זה 'הרובע הפרוטסטנטי . ' בדיוננו במיקום מרכזי האוכלוסיה האחרים עמדנו על כך , כי הם נצמדו כל אחר לגלעין המקודש לו ; מעניין איפוא כי גם הפרוטסטנטים , שלא היה להם כל מקום מקודש בעיר ' , הסתדרו' סביב לגלעין כזה שהם יצרו לעצמם . גם התפשטותם אל מחוץ לחומות לא היתה למקום רחוק מאיזור זה , אלא לשטח בהר ציון הקרוב אליו ביותר . שאיפתם של בני הערות השונות , כולל הפרוטסטנטים , לגור קרוב זה לזה , מוצאת את ביטויה גם בידיעה מיוחדת בעתון היהודי 'השקפה' בראשית המאה ה . 20 נאמר בה , שהיהודים המומרים בירושלים המכנים עצמם 'עדת יהודים נוצרים , ' רוצים להקים שכונה משלהם בשטח שמחוץ לחומות . למטרה זו הם מתכננים לקנות חלקת קרקע מחוץ לשער יפו ולבנות כ 8 בתים . אותה חסות , בית הארחה פרוסי , בית חולים אנגלי ובית ספר לנגרות . כן רכשו הפרוטסטנטים כמה בתים בעיר ויש להם אפילו אולם קריאה . פיארוטי אינו מזכיר את בית המלאכה של העלמה קופר ואת הקולג האנגלי וייתכן שאלה היו סגורים כבר בזמן כתיבת דבריו . בסיורו השני בירושלים ( 28 . 4 . 1852 ) ניסה רובינסון לסכם את השינויים שחלו מאז ביקורו הראשון . ( 1838 ) כתוצאה מהפעילות הפרוטסטנטית הוקמו מבני הביש 1 פות האנגלו פרוסית ונבנתה הקתדרלה הפרוטסטנטית על הר ציון , בחלק מהקונסוליה הבריטית — מאחר שרשיון הבניה ניתן בתנאי שתהיה צמודה לה . נפתח בית חולים ליהודים בהשגחת המיסיון האנגלי , וכן ביח חולים פרוסי בחסות האחיות הדיאקוניסיות הגרמניות . כן נבנו בתי ספר , ועוד . רובינסון עומד על הריכוזיות של המוסדות הנ"ל . הוא מרגיש , כי המיסיון האנגלי נמצא על הר ציון , בשטח הכנסיה האנגליקנית , ליד הרובע היהודי , וכי התושבים הגרמנים יושבים אף הם קרוב אליו . הוא מדגיש גם את ההשפעה הרבה שהיתה לכל מפעלי הבניה של האירופים על ההתפתחות הכלכלית של ירושלים , בציינו , כי כל מעשי הזרים קידמו את כלכלת העיר ודירבנו את התושבים המקומיים לחפש עבודות מכניסות יותר . המנזרים החלו בונים בניינים גדולים , בחי ספר ובתי חולים , והחל תהליך של הריסת בניינים ישנים ובניית חדשים במקומם .
|
|