|
|
עמוד:236
סיכום במשך כל המאה ה 19 גדל והלך משנה לשנה מספר הצליינים הנוצרים שביקרו בירושלים . הביקור בעיר התרכז בעיקר בתקופה שבין חג המולר וחג הפסחא , ובמיוחד באחרון . בהערכה גסה אפשר אולי לומר , בי מספרם הממוצע של הצליינים היה שווה בערך למספר הנוצרים בעיר , ולעתים קרובות אף עלה עליו ; בשנים מסוימות אף השתווה לכלל אוכלוסיית העיר . במחצית הראשונה של המאה היו רוב הצליינים יוונים אורתודוכסים וארמנים , אך באו גם ערבים נוצרים אחרים מתחומי האימפריה העות'מאנית . במחצית השניה של המאה החל ההרכב להשתנות וגדל במיוחד מספר הצליינים הרוסים , וכן החל לעלות מספר הקתולים . ולעיר החלה חודרת תיירות מודרנית , שבלט בה היסוד המערבי , ואיתו , במידת מה , הצליינות הפרוטסטנטית . יעדם העיקרי של הצליינים הנוצרים בירושלים היה כנסיית הקבר והמועד העיקרי לביקוריהם היה חג הפסחא , עת התנהלו שם טכסים חגיגיים . מצבה ומעמדה של כנסיית הקבר במאה ה 19 והטקסים החגיגיים שהתנהלו בה , יהיו אפוא נושא דיוננו בפרק הבא . במחצית השניה של המאה אנו נתקלים בידיעות רבות בדבר התגברות הצליינות הרוסית . על צליינות זו נביא פרטים מפורטים בחלקו השני של חיבוריו , כשנעסוק במבני 'מגרש הרוסים , ' שהוקמו לקליטת הצליינים הרבים , ובקשרים של הרוסים לירושלים בכלל . כאן נסכם , כיצליינות זו קיבלה את תנופתה במחצית השניה של המאה , וכי במחצית הראשונה עדיין היה מספר הצליינים הרוסים בעיר מועט יחסית . הה תפתחויות המודרניות שהחלו מגיעות לארץ ישראל ולירושלים משנות ה 60 ואילך החלו לתת את אותותיהן בצליינות לעיר , והיא קיבלה במידה גוברת והולכת אופי 'תיירי . ' לקראת שנות ה 70 אף החלה חודרת לעיר ההדרכה המודרנית לתיירים . את הדיון בנושא זה נשאיר לחלק השני של חיבורנו .
|
|