|
|
עמוד:230
האוכלוסיה הלטינית העדה הנוצרית השניה בגדלה מבין הערות הנוצריות בירושלים —והיא אף שמרה על מעמד זה במשך כל תקופת דיוננו — היא הערה הלטינית ( הרומית קתולית . ( באשר למוצאם טוען רובינסון , כי אבות אבותיהם היו ילידים ערבים שהתנצרו כנראה עוד בימי הצלבנים . שטראוס מציין אף הוא כי רוב בני ערה זו הם ערבים מקומיים , צאצאי מתנצרים מזמן מסעי הצלב . פטרמן מעיר , בי אך מעטים מהם הם 'פרנקים , ' כלומר זרים לא ערביים , ואלה כוללים קופטים שעברו לקתוליות , וסורים או יוונים שהצטרפו לכנסיה הקתולית . ריטר מרגיש אף הוא , בי הנוצרים הלטינים בולם דוברי ערבית ונחשבים לערבים . פטריארכאט לטיני לא היה בירושלים בראשית המאה ה , 19 ובראש הערבים הלטינים , כמו גם בראש הנזירים הלטינים , עמר מנזר סן סלבדור ( המושיע , ( שנזיריו בני המסדר הפרנציסקני . מנזר זה היה ממונה מטעם האפיפיור על התפקידים הכנסיתיים בארץ הקורש . לעומת זאת עדיין נשאר מושב הפטריארך של ירושלים בראשית המאה באיטליה . 45 זטצן 806 ) ו ) מציין , כי במנזר סן סלבדור נמצאים כ 20 נזירים 3 , מהם פורטוגזים , ו 21 שרתים מקומיים . ה'סופריור' הכללי הוא תמיר איטלקי וה'פרוקרטור' הכללי , המנהל את ענייני הכספים של המנזר ושל כל ה'טרה סנטה / הוא ספרדי . בעבר היה ה'ויקריוס' תמיד צרפתי , אך מכיוון שמאז המהפכה לא באים נזירים מצרפת , החליטו הספרדים והאיטלקים להתחלף בתפקיד הזה אחת ל 3 שנים . טיילור ( 1831 ) מוסר , כי מנזר סן סלבדור מרכז את כל המיסיונים הלטיניים הנמצאים בממלכה העות'מאנית , ומספרם . 17 בכולם משרתים פרנציסקנים מארצות שונות , אך בעיקר איטלקים וספרדים וגם צרפתים . ראשי המנזר מתחלקים בין שלוש הארצות . הסופריור הוא איטלקי , הפרוקרטור — ספרדי ועוזר ההגמון —צרפתי , ולכל אחד מהם יש עוזר . ראשי המנזר יחד עם עוזריהם ובצירוף אדם נוסף , פורטוגזי בדרך כלל , מרכיבים את ה'רירקטואר , ' מין מועצת מנהלים . חלק גדול מכספי המנזר בא ממענקים של המעצמות הקתוליות , חלק—מרווחים בעקבות העליה לרגל , והשאר — ממכירת חפצי דת ליצוא , המיוצרים במנזרים בירושלים או בבית לחם . " אשר למספר הנזירים מוסר טרנר , ( 1815 ) כי במנזר 33 נזירים , וכי בעבר היו בו 60 , רובינסון ( 1838 ) מעלה את המספר ל 50-40 . נורוב ( 1835 ) ושטראוס ( 1845 ) מציינים , כי הנזירים בחלקם ספרדים ובחלקם איטלקים ( סיציליאנים , ( ומילרד , ( 1842 ) המעיר כי מנזר הפרנציסקנים הוא גדול וחשוב , מציין כי בו 50-40 נזירים . בסוף המאה מוסר ליון , כי ב 1876 היה במנזר מקום ל 50 כמרים בלבד , אך לאחרונה הורחב , כך . 39 פיארוטי , א , עמי . 40 . 12 בדקר ( 1876 ) ( בצילום יכרטא / עמי . 41 . ( 96-95 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 42 . 88 שטראוס , עמי . 43 . 243-241 פטרמן , א , עמי . 218-217 . 44 ג"גי ריטר , ד , עמי 205-204 . 45 שטראוס , עמי . 46 . 243-241 זטצן , ב , עמי . 47 . 10-9 טיילור , עמי . 48 . 345-332 טרנר , ב , עמי . 49 . 163 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 88 . 50 נורוב , א , עמי ; 191-190 שטראוס , עמי ; 243-241 מילרד , עמי . 256-255 הארץ , הוא במנזר היווני הגדול , סט . קונסטנטין בירושלים . גם מדריך ה'בדקר' מ 1876 מציין , כי המנזר היווני הגדול בעיר משמש מאז 1845 מקום מושב הפטריארך היווני . פרטים נוספים על העדה האורתודוכסית יוונית בעיר ועל המבנים שלה נביא בהמשך חיבורנו , כאשר נעסוק בכנסיית הקבר , במנזרים היוונים השונים שבעיר ובתרומת העדה להתפתחויות בבניה בעיר בסוף המאה .
|
|