הקדמה

עמוד:156

גודל האוכלוסיה בראשית המאה מה היה , אפוא , מספר התושבים המוסלמים בירושלים בראשית המאה ה ? 19 הנתונים הנראים מהימנים ביותר הם של זטצן , הטוען כי קיבלם מהמושל התורכי בעיר , לפי דבריו היתה האוכלוסיה המוסלמית בעיר בזמן ביקורו 806 ) ו ) בת 4 , 000 מתוך אוכלוסיה כוללת של 8 , 750 נפש . המקור השני המהימן יחסית הם נתוניו של רובינסון , שסייר בירושלים ב 838 ו והקדיש דיון מיוחד בספרו לנושא האוכלוסיה . לרובינסון נראות מוגזמות הערכותיהם של נוסעים מערביים שונים שנקבו מספרים בין 5 , 000 ו ל 00 ם 30 , נפש לכלל האובלוסיה בעיר . גם לרעתו היו תנודות בגודל האוכלוסיה , אך הוא מדגיש שאין לקבוע מספרים מדויקים מאחר שלא נערכו מיפקדי אוכלוסין בערים המזרחיות באותם הימים . לדבריו הגיעה אוכלוסיית העיר , לפי ההערכה המקובלת , לב 5 , 000 ו נפש והמוסלמים היוו רוב , אך הוא עצמו פקפק בנכונות שתי הקביעות . הוא מציין , שמאז הכיבוש המצרי החלו השלטונות פוקדים את כל הזכרים החייבים בתשלום מיסים ובגיוס לצבא , ואם כי לא ידוע גיל ההתחלה במיפקר זה , נראה לו בי הוא היה בין 8 ו ל . 20 לדברי רובינסון מקובל היה להניח , שנתוני מיפקד זה הם כ 1 / 4 מכלל אוכלוסיית העיר . הוא מציין , שנתוני השלטון העותימאני הם אמנם המקור המהימן ביותר להערכת גורל האוכלוסיה , אלא שיש להתייחס גם למקור זה בהסתייגות ; הפחד מהגיוס לצבא והרצון להתחמק מתשלום מיסים הביאו רבים להשתמטות מן המיפקדים , ועל כן המספרים נמוכים בדרך בלל . נתונים לגבי העדות הזרות אפשר להשיג גם אצל מנהיגיהן , וכך ניתן להשלים ולתקן את נתוני השלטונות . אצל השלטונות רשומים 750 זכרים מוסלמים מבוגרים , אך לדעת רובינסון יש לתקן זאת ל 0 םו . 1 , הכפלה ב 4 ועיגול התוצאה נותנים 4 , 500 נפש , וזהו , לדעתו , גודל האוכלוסיה המוסלמית בעיר בזמן ביקורו . קביעתו של רובינסון קרובה לזו של זטצן . יתכן בהחלט , כי בהפרש הזמן שבין שניהם —כ 30 שנה —חלו תנודות ניכרות באובלוסיה המוסלמית . סביר להניח , כי מהומות הפלאחים ב , 1826 המרידה נגד השלטון המצרי ב 1834 ושלטונו הקשה של איברהים פחה — ועל הכל עול המיסים הכבד והגיוס לצבא —פגעו באוכלוסיה המוסלמית . מאידך גיסא נראה , בי ההתפתחות היחסית של ירושלים , במיוחד בשנות ה , 30 צריבה היתה להביא לגידול מה באובלוסיה המוסלמית הואיל והיא היוותה את עיקר אוכלוסיית השירותים בעיר . כן נראה , כי יש להביא בחשבון — בקשר לאוכלוסיה המוסלמית —את מציאותו של איזור בפרי , מוסלמי אף הוא , מסביב לעיר , דבר שהביא , ללא ספק לנדידת תושבים מהכפרים לעיר ולהיפך , בהתאם לנסיבות . שטובריאן 0 806 ) מציין , למשל , כי כשהיה הפחה נכנס לירושלים , היתה האוכלוסיה המוסלמית ברובה בורחת ומסתתרת בהרים מחוץ לעיר . תופעת הנדידה עשויה היתה לגרום להבדלים ניכרים במספרי האוכלוסיה המוסלמית בעיר בשנים שונות . עם כל זאת נראה , כי כל התנודות שהצבענו עליהן היוו אך תנודות פנימיות במסגרת ממוצע קבוע פחות או יותר של האובלוסיה המוסלמית הכללית בעיר , וממוצע זה נע , בנראה , בראשית המאה סביב 4 , 000 נפש . ו . זטצן , ב , עמ 8 ' ו . 2 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי 86-85 ג . שטובריאן , עמי ו 4 ג . על גידול האוכלוסיה וגרמו לתנודות בו , אך ספק רב אם אפשר להסיק מסקנות מפורטות בנושא זה לפי הנתונים המנוגדים והשונים של מספרי האוכלוסיה המצויים על התקופה הנידונה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא