|
|
עמוד:151
עיריתירו ; סיכום פרט למג'ליס ( מועצת הפחה ) החלה קמה בירושלים , כבר בשנות ה , 60 גם מעין עיריה . גת מציין 'כי מלבר מועצת פלך הוקמה בשנת תרכ"ח גם מועצה עירונית . מועצה זו נועדה לפקח על ענייני העיר וכל תושביה מבני כל הדתות רשאים לשלוח את ציריהם אליה . גם באי בוח היהודים השתתפו במועצה זו' ( הוא מניח גם כי אף נתינים זרים יכלו להשתתף בה ' כך , למשל , משפחת אמזאלג , שהיו נתינים בריטים . ( תפקיד המועצה לפיו היה , בין היתר , להשגיח על הניקיון ועל הבריאות בעיר . " אחד מחבריה הוותיקים של עירית ירושלים , אברהם אלמליח , סיפר באחת מהרצאותיו על ראשית פעולתה של עיריה זו ' . בלדיית אל קודס' ( המלה 'עיריה' חודשה בידי בךיהודה ) הראשונה נוסדה ב 1863 בסימטה אפלה בעיר העתיקה , סמוך ל'סראיא' ( ארמון הממשלה התורכית ) ב 3-2 חדרים צרים . ב'בלדייה' זו כמובן לא היה זכר לא לנבחרים יהודים ולא לפקידים יהודים , כי כולה היתה מורכבת על טהרת הערביות . משנת 1863 ועד לכיבוש ירושלים בידי הכוחות הבריטים , עמדו בראש העיריה 23 ראשי עיריה מוסלמים ואחד יווני , נתץ תורכי . הנציג היהודי הממונה הראשון בעירית ירושלים היה סוחר ושמו שלמה מזרחי , אשר היה מייצג את ענייני היהודים בכל הנושאים העירוניים . את הקמתה של עירית ירושלים יש לראות במסגרת הרפורמות שחלו בחוקה העות'מאנית בתקופה שלאחר מלחמת קרים , שכן פורסם אז , בשנת 1272 להגירה ( 1855 / 6 ) המינשר הסולטני ברבר ייסוד עיריות . להלכה היה זה הצעד הראשון לקראת שלטון עצמי של החושבים תחת 112 השלטון העות'מאני . פקודת העיריות הופיעה רק כעבור 12 שנה , ( 1867 / 8 ) ותוקנה ב . 1869 / 70 העיריות הורכבו מ 6 חברים , ראש וסגן . בן היתה זכות דעה מייעצת לרופא ולמהנדס העירוניים . את חברי העיריה היו בוחרים ברוב קולות המוחיתארים והשיח'ים ובאישור הממשלה המקומית . מינוי ראש העיריה היה טעון אישור המתצרף . הראש וחברי העיריה לא קבלו שכר בער עבודתם . תפקיד העיריות היה לשתף את האזרחים עם המושלים והפקידים בהנהלת כמה ענינים מקומיים . אולם במנגנון של השלטון העות'מאני ידעו הפקידים , גם אחרי הנהגת התיקונים , להבליע את העיריות בתוך שיטתם ולשעבדם לרצונם . נראה , על כן , כי למעשה התקיים השלטון העצמי המוניציפאלי עוד שנים רבות על הנייר בלבד ' . נוסף לעיריה קמו גם ועדות עירוניות . מקור יהודי . 108 השקפה , כ"ב באב תרס"ז , שנה שמינית , גליון פו , עמי ; 2 בלית , עמי . 109 . 68-66 האור , טי בניסןתרע"א , שנד , שניה , ג . לילןקלד -1שיג , עמ . 110 . 2 ' גת ( עמי , ( 81 המסתמך בץ היתר גם על המגיד , כ"ג באב תרכ"ח , שנה שתים עשרה , גליון כט , עמי ; 228 לונץ מציץ ( בתוספת שלו לשווארץ , תבואות , ( עמי תצב , בי בתרכ"ו 0866 ) כבר החליט יבית מועצת העיר לתקן את צינור הולכת המיםי מיבריכות שלמהי לירושלים . פורת ( התעוררות , עמי 67 ג ) קובע את 1864 כשנה שבה נוסרה עירית ירושלים . . 111 אלמליח , אצל י ברינקר , לוח ירושלים , עמי רעד-רעז . וילנאי ( ירושלים , העיר החדשה , ד , עמי ( 52 מונה אח שמות כל ראשי העיריה בירושלים בתקופה העותימאנית , אך אינו מציין את המקור לרשימתו . . 112 אסף , הערבים , עמי . 140 גוריון ( עמי ( 57-54 מציץ , כי חוק העיריות של השלטון העותימאני התפרסם רק ב 877 ו , והוא מפרט את פרטיו של חוק זה . . 113 אסף , הערבים , עמי ; 293 בן גוריון ובן צבי , עמי . 103 לממשלה העות'מאנית , אך נראה כי קל יותר היה לשחד את הגובים מאשר לשלם את המס . ב , 1909 / 10 עם הקמת העיריה החדשה בירושלים , עבר הפיקוח על המיסים , במידה רבה , אליה . ב י 191 אנו פוגשים כבר ביריעה , כי הוטל מס מיוחד על בתים שנבנו בשנה האחרונה בירושלים , וכי פקידים יוצאים לבדקם ולגבות את המס . פעולות אלו מצביעות כבר על פעילותה של העיריה בירושלים ולכך נקדיש את תת הפרק הבא ,
|
|