|
|
עמוד:139
באזורים הכפריים המשיכו בני קאיס וימן גם לאחר המלחמה להלחם אלה באלה , עד שלבסוף נאלצו השלטונות להתערב ולשים קץ למלחמותיהם . בשנות ה 60 ביטל הסולטאן עבד אל עזיז את משרות השיח'ים ובמקומם נתמנו פקידים תורכים שתפקידם היה לגבות את המיסים עבור הממשלה המרכזית . המבצרים והמצודות של השיח'ים נהרסו ומעמדם ירד . ב , 1854 בעת מלחמת קרים , הפך מחוז ירושלים לפלך עצמאי ומושלו , בדרגת פחה , היה כפוף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא . בסוף שנות ה 50 הופרד מחוז שכם מה'מותצרפליק' של ירושלים , אך גם המותצרפליק המצומצם המשיך בדרך כלל להיות כפוף ישירות לממשלה המרכזית , בעיקר מ . 1873 שינויים מינהליים אלה מוכיחים , כי מעמדה של ירושלים החל עולה בעיני השלטון העות'מאני , הדבר נגרם , ללא ספק , כתוצאה מן הגידול בפעילות הנוצרים והיהודים בעיר ומהגברת פעילותן של המעצמות האירופיות בירושלים . למעמד העצמאי המיוחד שניתן לירושלים באותם הזמנים מתייחסת גם העתונות העברית . העתון 'הלבנון' 872 ) ו ) מוסר ידיעה בקשר לעליית חשיבותה של ירושלים . הוא מציין , כי לפי הוראת ממשלת תורכיה נקבע לירושלים וואלי ( מושל כללי ) שישלוט על הפחות של ירושלים , עבו ושבם גם יחד ' . העתון 'הצפירה' 879 ) ו ) מוסר , בי ירושלים שהיתה עד בה אחת מערי מחוז דמשק , עומדת ליהפך עתה למחוז בפני עצמו , דבר שמייחלים לו , מכיוון שהוא עשוי ל ^ פר את המסחר בעיר . עד 1855 המשיכו הנתינים הלא מוסלמים להיות חייבים במס גולגולת ( ה'ג'יזיה ;( ' אותה שנה שוחררו מכך וחויבו לשלם תחת זאת 3 ' ךל' — מס פטור מן השרות הצבאי —שכן עד 1908 לא הורשו לשרת בצבא . עדותם של נוצרים ויהודים נגד מוסלמים המשיכה להיות בלתי קבילה בתכלית בבית הדין המוסלמי , וגם בבתי הדין העות'מאניים החילוניים החדשים שקמו היו דוחים ערות כזו לעתים מזומנות . ב ו 186 עלה לסולטאנות עבר אל עזיז , ( 1876-1861 ) בעל אישיות שונה מקודמו ויחס נלהב פחות לרפורמות . רק בלחץ צרפת התחדשו הרפורמות . ב 1864 פורסם חוק הוילאיתים , שהסדיר מחדש את מינהל המחוזות ושילובם של הלא מוסלמים במועצות . ב 1868 אורגנה מחדש מועצת התנט'ימאת , שכללה את 'מועצת המדינה' ו'המועצה לחוקי הצדק . ' הוקמו גם מוסדות חינוך , ושנה אחר כך הונהג חוק האזרחות העות'מאני , תוך נסיון לביצוע הח'ט של , 1856 והחלה לצאת ה'מג'לה' — 'קובץ חוקי הצדק' ( של השריעה ) שהוצאתה נמשכה עד לשנת . 1876 למרות הרפורמות שביצעה , המשיכה המדינה העות'מאנית להיות מרינה מוסלמית בהגדרתה ובאפיה , ורק תושביה המוסלמים היו חברים מלאים בקהילה הפוליטית העות'מאנית שלה . התושבים הנוצרים והיהודים המשיכו להחשב בעיני המדינה כנתינים ממדרגה נחותה , כאשר חלק לא קטן מפקידי הרשות ומן האוכלוסיה המוסלמית המקומית ממשיך להתייחס אל בני עדות אלו בבוז או באיבה ואינו מחמיץ כל הזדמנות לפגוע בהם ולהצר את צעדיהם . עם זאת נראה , כי היה הבדל ביחס הזה בין נוצרים ויהודים ובין יהודים עות'מאנים ליהודים אירופים , כלפי היהודים . 49 מקליסטר , רבעון יקרן החקר הבריטית , 1906 , ' עמי ו . 30 . 50-4 מעת , תחומי א"י , עמי צב-צג . . 51 הלבנון , כ"ד באב תרל"ב , שנה תשיעית , גליון א , עמי . 52 . 8 הצפירה , חי בטבת תר"מ , שנה שישית , גליון מת , עמי ו 8 ג82- ג . . 53 מעוז , שינויים במצב , עמי ; 9 הנ"ל , רפורמות , עמי . 54 . 199-194 לואיס , עמי . 124-120
|
|