הקמת בתי־מרפא ומוסדות בריאות במרוצת המאה

עמוד:117

( ראה עמ' ( 192 שימש לאכסנת חולים מוסלמים עניים , אך קשה לראות בו בית חולים ממש . בית מרקחת היה קיים , כנראה , במנזר הפרנציסקאני . זטצן ( 1806 ) מוסר , כי במנזר הפרנציסקאני יש בית מרקחת —הגדול ביותר ( שראה הנוסע ) בארצות הלבנט . במנזר יש רופא ספרדי , האח פרנציסקו , הממלא את תפקידו זה שנים מספר . את רוב התרופות מקבלים במתנה מאירופה , אך תרופות אחדות נרקחות כאן ובגינה מיוחדת מגדלים צמחי רפואה . כאן גם מיוצר ה'בלזם' המפורסם מירושלים ; את המירשם שומר המנזר בסוד . לרגל הביקוש הרב לתרופה זו מייצרים במנזר עוד שני סוגים , מזוייפים , שייצורם זול יותר . התרופות והעזרה הרפואית ניתנות חינם י אם רצונו בכך נותן הלקוח מתנה לרופא או למנזר . אצל היהודים לא נמצאו , כנראה , כל בתי מרפא בראשית התקופה . מפנה ראשון לטובה בתנאי התברואה חל בתקופת שלטונו של איברהים פחה , כאשר יסודות מערביים החלו חודרים לעיר . ב 1838 הגיעה משלחת ראשונה של חברת המיסיון הלונדונית והחלה מגישה עזרה רפואית ( ראה עמ' . ( 292 לפני בן לא נמצא בעיר , כנראה , כל מוסד רפואי ראוי לשמו . הצייר ברטלט מספר , בי ב 1834 חלו בירושלים בני משפחה אנגלית ומספר מיסיונרים אמריקנים ששהו בעיר . אי אפשר היה להשיג עבורם כל עזרה רפואית והיה צורך להזעיק רופא מהמקום הקרוב ביותר —מיפו . ועוד דוגמה אחת למצב ההזנחה וההעדר המוחלט כמעט של כל אמצעים רפואיים בירושלים בראשית המאה ה 9 ו : הנוסע רוזר , רופא שביקר בירושלים בנובמבר , 1834 מספר , בי ניצלו את שירותיו בבל מקום , מאחר שלא היה בעיר , על 22 , 000 תושביה , רופא אחד — אף לא לצבא . מובן שתושבי העיר קיבלוהו בסבר פנים יפות ביותר . הוא נתקל בספיחי מגיפת דבר . היה עליו לשמש גם רוקח , כי היה רק בית מרקחת אחר —במנזר שבו התאכסן —והנזיר שהיה ממונה על בית מרקחת מת בדבר ובית המרקחת היה מוזנח לגמרי . 47 בשנות ה ם 4 הראשונות חלו התפתחויות חשובות בשטח התברואה בירושלים . ב 1842 שלח מונטפיורי את ד"ר שמעון פרנקל , שהקים מרפאה ובית מרקחת בעיר ( ראה עמ' . ( 379 במקביל פיתח המיסיון הבריטי את השירות הרפואי שבו החל ב 838 ו , וב 1842 הקים מרכז רפואי שאליו הגיע הרופא ד"ר מקגוואן . ברין וחשבון הראשון שלו הוא כותב : 'העדר תנאי חיים היגייניים ותנאי תזונה מתאימים גורמים ליותר מקרי מות מאשר המחלות עצמן . ' ד"ר מקגוואן מתריע , כי יש צורך מיידי בהקמת בית חולים של ממש , ולא די במרכז רפואי בלבד . בעקבות דין וחשבון זה הוקם ב 844 ו ( ב 12 בדצמבר ) בית חולים של המיסיון האנגלי . בכל שנות ה 40 נשארו שני המפעלים שצוינו מפעלי הבריאות העיקריים בעיר . ברטלט אומר , כי בית החולים והמרפאה היהודית , שהוקמו ביזמת משה מונטפיורי , ובית החולים של המיסיון היו במשך שנים אחדות המקורות היחידים לעזרה רפואית בעיר . האחרון היה אחר משירותי הבריאות היעילים ביותר ; יש בו מקום למספר ניכר של מיטות , ואלפי חולים קיבלו בו טיפול תמורת תשלום שנתי . במקביל לפעילותם של שני המוסדות הרפואיים שצוינו החלו גם גורמים אחרים מפתחים בעיר מוסדוח בריאות . נזכיר את בית החולים של הפרוסים בבית הדיאקוניסות ( ראה עמ' , ( 295 את . 44 ווילי , עמי . 45 . 121 זטיצן , ב , עמי . 205 . 46 ברטלט , ביק 1 ר מחרש , עמי . 47 . 41 ר 1 זר , עמי 429-428 ( נובמבר . ( 1834 . 48 ברטלט , עמי . 61-58 על דייר שמע 1 ן פרנקל והרופאים הראשונים בירושלים ראה ו מלאכי , בתוך לונץ , לוח לתרע"ד , עמי . 160-154 . 49 ברטלט , ביקור מחדש , עמי ו . 4

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר