הקדמה: הניקוז ותנאי הסניטאציה

עמוד:111

מהלכם , כפי שאנו למדים מהעובדה המעניינת , שבזמן מרד הפלאחים ( המוסלמים ) נגד איברהים פחה ב , 1834 חדרו המורדים העירה דרך תעלות השפבין היוצאות אל כפר השילוח . על כל פנים נראה , כי במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו לא פעלו קווי הניקוז העתיקים בצורה תקינה , ורק במחצית השניה החלו שלטונות העיר לטפל בניקוי קווים אלה ובהקמת רשת ביוב עירונית . ב 1864 פרסם הרופא הבריטי ד"ר צ'פלין ( מהרופאים הידועים בעיר ) מאמר ושמו 'המחלות בירושלים / בין היתר הוא מוסר בו תיאור מפורט על העדר כל תנאי תברואה בעיר . הוא מזכיר את בתי השימוש הפתוחים והבלתי נאותים , את פגרי החיות המונחים ברחובות , את פסולת הירקות ואת חפירות ושיירי המזון הפזורים בבל מקום . לדבריו , ההשקפה המזרחית על הרחוב היא , כי זהו מקום חסר ערך , ועל כן אפשר לעשות בו הכל . ד"ר צ'פלין אמנם מציין כי לאחרונה חלו כמה שיפורים כתוצאה מההשפעה המערבית , אך בהשוואה לרמה האירופית המצב נשאר איום . בספרו הראשון ' , נתיבות ציון וירושלים , ' שראה אור ב 876 ו , מביא לונץ קטעים רבים ( מתורגמים ) מחיבורו של צ'פלין להמחשת המצב התברואתי הקשה בירושלים באותם הימים . הרי מספר קטעים מתרגומו : 'ירושלים היא אחת מהערים היותר קשים לבריאות בכל אפסי ארץ , וחולי אירופא , ילידי הארץ , ובאי לגור בה , יקחו חלקם בשוה . בהימים אשר המחלה תשלוט בארץ אז חלק הרביעי מיושביה יפלו במצודתה ... כי החוצות והרחובות מתועבים ומטונפים באורח מוזר ונורא למאד , איזה מהתעלות הישנות עוד על עמרם יעמודו אך לא בשלמות רק שבורים ורעועים , ואין בית אחד אחוז מחמשים אשר יאחד את בתי המחוראות ... אשר לו עם תעלת העיר ... כל מיני חיות ובהמות מתות , ומיני ירקות שונים מונחים באמצע הרחוב , אם בהמה או חיה תמות תשכב ברחוב עד אשר תאוכל מאחת מדעותיה או תרקב . אם נלך בחוץ ביום קר אשר גשם שוטף ירד ארצה אז נמצא מספר רב מנבלות מתות , שרידי עצמות חמורים , גמלים , סוסים , יובלו מיד מחוץ לחומת העיר , אכן שמה ינוחו עד אשר יאכלו מהכלבים ... משך חמשה חדשים בשנה לא יהא גשם כלל , ומהחום הגדול השורר אז ימלא האויר אדים באושים וריח רע , תוצאות החלאה והאשפה הרב למאד . .. המים בעיה"ק יאספו מהגשמים בבורות אשר מתחת לארץ ... אם יתנו השגחה יתירה על נקיון הבורות יוכל המים לעמוד בו איזה חדשים . מבלי אשר ישחת טעמו וריחו , אולם אם לא יביטו ע '' ז ימלאו דברים חיים ממינים שונים וישיגו ריח רע וטעם נשחת י גם מים מהבור היותר טוב ימלא מהזוחלים האלה בתום ימי הקיץ ... גם עכברים וכאלה יפלו בחבורות וגם המה עוד ירעו להמים : בטח תוכל לאמר בדרך כלל כי אחר חודש יולי אין מים בכל העיר אשר יוכשר לשתייה טרם יבושל או יזוכך ... בין כל המקורים והשרשים המביאים מחלות ואי בריאות הדבר הזה — בלי תפונה — הוא היותר גדול' . לונץ 876 ) ו , ( המביא את דבריו של צ'פלין 2 ו שנה לאחר פירסומם טוען , כי בעשור שחלף לא חל כל שיפור בתנאי התברואה בעיר . אולם נראה כי בכך לא דייק . בבר ציינו לעיל , שגם צ'פלין עמד על בך כי שיפורים מסוימים החלו להתבצע במחצית השניה של המאה , אלא שאלו כנראה לא היו משמעותיים ביותר . בהמשכה של המאה חל , כנראה , שיפור נוסף במצב הסניטארי בירושלים . ב 1880 מוסר רבעון 'קרן החקר הבריטית , ' כי בעיר קיימת כבר מחלקה סניטארית בניהולו של רופא גרמני . באוקטובר 1887 . 2 יערי , זברונות , א , עמי ; 110-109 שווארץ , תבואות הארץ , מהדורת לונץ , עמי תפג . . 3 ציפלץ , אצל : שמלץ ( אנגלית , ( עמי ) ; 126-121 עברית , ( עמי . 4 . 60-56 שמלץ ( עברית , ( עמי . 5 . 60-56 ראה ; שם , עמי , 60 המצטט את לונץ , נתיבות"ציון . 6 . ( 1876 ) רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1880 עמי . 188

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר