|
|
עמוד:103
וורן ( בסוף שנות ה ( 60 מוסר פרטים על מצב אספקת המים לעיר ועל הפעלת אמת המים . שנים אחדות קודם לבן תיקנו השלטונות התורכיים את המוביל הנמוך מבריבות שלמה על חשבון האוכלוסיה המקומית . הוא מספר על לחץ בלתי צודק על הפלאחים , שחויבו להביא בעצמם את האבנים והסיר לעבודות תיקון המוביל . לירושלים היו המים מגיעים רק אחת לכמה שבועות , אך לבית לחם הגיעו באופן קבוע . במרחק של 1 מיל מצפון לבית לחם היתה האמה פגומה באותו הזמן , והמים הלכו שם לאיבוד . באשר המים זוכים להגיע לירושלים , הם מגיעים תחילה ל'מחכמה / ומה שנשאר מגיע ל'ים הגדול' שבקצהו הדרומי של הר הבית . ליד בית לחם ספיקת המוביל היא , לדברי וורן 500 , גלון ברקה 1 / 3 . מהכמות מיועד לאוכלוסיה של 5 , 000 נפש בעיר זו , וב 2 / 3 ל 0 ס 0 , 0 ו נפש מאוכלוסיית ירושלים . חישוב מראה כי האמה מספקת 45 גלונים לנפש . וורן מוסיף , כי חשוב להקים בירושלים מאגרים לאגירת מים מהלילה ליום ומהאביב לקיץ . תיקון המוביל יצריך , לדבריו , צינורות חדשים . כיום הצינורות עד לבית לחם הם אחידים , וקטרם 0 ו אינטש , משם לירושלים גדלם משתנה . המוביל מקבל את מימיו ממעיין עיטם וכן מעודפי המים מבריכות שלמה . אמת המים הנוכחית מספקת מים רק לחלק הנמוך של העיר , ולכן חשוב לבדוק מה אפשר לעשות למען תושבי החלק הגבוה , שהם בעיקר יהודים ונוצרים . היהודים עניים ואין להם כסף לקנות מים . הם זקוקים לאספקת מים ממקום גבוה — לא נמוך משער יפו — כדי שיגיעו לברזים ברחובותיהם . לדעת וורן אפשר לנצל למטרה זו את 'המעיין החתום' שהוא גבוה מבריכות שלמה , ולהזרים את המים העירה בצינורות סגורים . הוא אף מחשב כמה מים ניתן להביא ממעיין זה לחלקים הגבוהים של העיר . בשנות ה 70 שוב מופיעות ידיעות על תיקונים נוספים באמת המים . ב 873 ו מוסר העתון 'המגיד , ' כי הפחה נאזיף שיפץ את הצינורות והעמיד שומרים במקומות רבים , כדי שלפלאחיס לא תהיה גישה לצינורות ולא יפגעו בהם . מקורות אחרים מוסרים על שיקום אמת המים בשנות ה 70 הראשונות על פי פקודתו של איזט פחה , הפחה של ירושלים באותו הזמן . המים הוזרמו להר הבית , אך שוב לזמן קצר בלבד . נדבנית מבריטניה תרמה 25 , 000 ליש"ט להסדרת אספקת מים מ'הנהר ערוב' לירושלים לכל תושבי ירושלים ללא הבדל דת . התורמת דרשה שיוצבו שומרים לאורך הקו כרי למנוע פגיעות . פחת העיר , השר קאמיל פחה , הודיע לראשי העדות השונות ולכל צירי ממשלות אירופה בעיר , כי שאר ההוצאות יתחלקו בין כל תושבי העיר . החבלות והתיקונים באמת המים נמשכו גם בשנים הבאות . ב 879 ו מוסר העתון 'הצפירה , ' בי מתקנים את צינורות המים מעין עיטם לירושלים , שנסתמו בידי תושבי הכפרים שבדרך . במרוצת המאה הגדילה הבאת המים באמצעות האמה להר הבית את חשיבותו של מקור זה במכלול אמצעי אספקת המים בעיר , במיוחד בסוף עונת הקיץ ובשנות בצורת . ועוד : הואיל והאמה שופצה בידי השלטונות ובסיוע תרומות מבחוץ , החלו מי הר הבית , בהדרגה , לשמש גם את האוכלוסיה הלא מוסלמית שבעיר , ובמיוחד היהודית . כך , למשל , מספר המבורגר בזכרונותיו , אם כי , כנראה , לגבי זמן מאוחר יותר , כי ליד 'המחכמה' — בית המשפט המוסלמי ג . 15 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 154 . 445-440 המגיד , וי באב תרלייג , שנה שבע עשרה , גליון , 30 עמי . 27 « . 155 מריי , ( 1875 ) עמי ; 181-173 ליון , ( 1897 ) א , עמי ; 427-426 נוימן , עמי . 190 5 « ל . המגיד , כ"א באדר תרל"ד , שנה שמונה עשרה , גליון יא , עמי 93 ( מועתק מיהחבצלתי . ( וראה גם הלבנון , ט"ו באדר תרל"ד , שנה עשירית , גליון , 29 עמי ו . 157 . 23 הצפירה , כ"ט בני 0 ן תרל"ט , שנה שישית , גליון יד , עמי . 108
|
|