בורות־מים עתיקים

עמוד:97

בורות מים עתיקים הנוסעים האירופים מזכירים בור מים המכונה 'בור הלנה . ' צ . ' ווילסון מוסר , כי המאגר נמצא קצת מזרחה ל'כנסיית הקבר' והכניסה אליו היא מהרחוב המוביל למנזר הקופטי . רוחב המאגר ב 0 ו מ' ואורכו20— מ . ' המוסלמים שואבים ממנו את המים בדליים , מהצד , ואילו הנוצרים — מלמעלה ; לכן יש תמיד מריבות ביניהם . כשמתעוררות בעיות בקשר לשאיבה נאלצים הקופטים לרדת למטה ולהעלות את המים על גבם . " הבניה הרבה שהחלה מתבצעת בעיר במאה ה , 19 כמו החפירות הארכאולוגיות הרבות שהתנהלו בה בתקופה זו , הביאו לגילוים של בורות , ואף בריבות עתיקות , ברחבי העיר . אלה לא שימשו מקורות מים בתקופת דיוננו , ולכן לא נרחיב עליהם את הדיבור . בורות כאלה נתגלו באיזור המוריסתאן , בשטחי המבנים הנוצריים הרבים ב'ויא דולורוזה' ובמקומות אחרים " . בשעת בנייתו של מנזר 'האחיות ציון' ב'ויא דולורוזה' נתגלו בורות מים שניתן להגדירם כבריכות מים . אלו הן 'הבריכות התאומות' ( Twin Pools ) שקיבלו את מימיהן באמצעות אמת המים שנמצאה הרוסה בזמן החשיפה . ספר הסיכום של 'הקרן הבריטית' מוסר פרטים על גילוים של בורות אלה , וכן על אמת המים שנתגלתה ב 871 ו ושהגיעה מצפון לעיר מחוץ לשער שכם . לדברי מקור זה נהרסה אמת המים בשעת בניית חומת העיר התורכית . יתכן שהאמה סיפקה מים גם לבורות שבהר הבית . מקור מים נוסף שניתן להגדירו כצירוף של מעין באר , בריבה ובור , הוא עין א שפא , אשר שירת בית מרחץ שנבנה צמוד לו . מקור מים זה הירבה לעורר את סקרנותם של נוסעי המאה ה , 19 שבן תהו במיוחד על מקור המים שנמצאו במקום . בשנות ה 30 וה 40 של המאה ה 19 ניסו מספר חוקרים לעמוד על מהותו של מקור מים זה . הם מציינים , שפיתחה של באר זו נמצא בזמן ביקורם על גג אחר הבתים שנגעו בבית המרחץ , כ 20 רגל מעל למפלס הרחוב . בתוך חדר נמוך בעל קשתות ניתן לראות כאן את הבאר , שעומקה 2 . 5 רגל מתחת לפתח או 65 רגל מתחת למפלס הרחוב . בשנים 841 / 2 ו חקר את הבאר וולקוט מהמיסיון האמריקני , וב 842 ו אף ירד לתוכה . לדבריו , הבאר חצובה בחלקה בסלע ועומק המים בתחתיתה היה כ 4 רגל בלבד . הוא הבחין בתחתית הבאר ב 4 קשתות חצובות בסלע , בפתח המוביל לחדר נמוך ומקומר החצוב בסלע ובמעבר הבנוי בקו מתפתל , היוצר תעלת מים שמובילה , במרחק של 80 רגל , לבריכה עמוקה נאו באר ) נוספת . הלאה לא הצליח להתקדם . רובינסון מספר , כי ב 16 . 3 . 1846 ביקר טובלר בבאר , וכי אז לא עלה עומק המים במעבר על 1 אינטש , ב 1853 הצליח גם ברקלי לרדת לתוך הבאר . אחרי סיורו הראשון בעיר מציין רובינסון , 7 יי . גייגי ריטר , ד , עמי ; 143 נוימן , עמ' ? , 129 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמ' . 118 . 482-480 ווילסון , סקר , עמי , 54 וראה פרטים נוספים שם ; מריי 875 ) ו , ( עמי . 119 . 181—177 ספירידון ( נאופיטוס , ( ענוי ; 126 וורךקונדר , ירושלים , עמי ; 290 מסטרנון , היגיינה , עמי ; 60 החבצלת , בי באלול תר"ל , שנה ראשונה , גליון ו , עמי . 2 וראה גם י"ב בתשרי תרל"א , שנה ראש 1 נה , גליון , 2 עמי , 5 ר"שר , עמי . 59 . 120 ווילסון , סקר , עמי ; 85 מסטרמן , היגיינה , עמי . 121 . 60 וורן קונדר , ירושלים , עמי 6-209 ו . 264-261 ; 2 מקור וה מוסיף פרטים על החקירות השונות שנעשו בבריכות אלו , על ניקו ; ם ועל תכניותיהן , וכן פרטים על אמת המים , בולל מפת תוואי . . 122 וויליאמז , עמי ; 480-477 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי ; 509-508 מחקרים מאוחרים , עמי . 246-245 בצורת , את בל צרכי האוכלוסיה הנוצרית של העיר . מקורות אחרים מוסרים , כי בתקופת יובש מסוגל המנזר לספק מים לכל התושבים הנוצרים בעיר חצי שנה , וכי הכמורה הקתולית מחלקת לנאמניה מים מבורות אלה ללא תשלום . "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא