|
|
עמוד:54
תעשיה ומלאכה התעשיה החשובה ביותר שנתקיימה בירושלים בראשית המאה היתה , כנראה , תעשיית הסבון והשמן . זטצן ( 1806 ) מוסר , כי בעיר 4 בתי חרושת גדולים לסבון . תוצרתם טובה וסוחרים משווקים אותה גם לאזורים מרוחקים . את השמן מפיקים ממטעי הזיתים הרבים שבהרי יהודה ואת הסודה מים המלח . מקור יהודי בשנות ה 20 מספר על בתי החרושת לסבון : 'באן נמצאים בתי חרושת רבים לסבון הנעשה משמן זית , והוא משובח ביותר בגלל ריחו המבושם . המין הטוב קרוי בערבית "אל מסך" ונשלח למצרים ולכל הארצות הסמוכות . יש גם בתי בד רבים ליצירת שמן מתוק הנעשה מזרעים של צמח הקרוי בערבית "סמסם . '" רובינסון ( בשנות ה ( 30 מספר אף הוא , כי בירושלים מצויה תעשיית סבון חשובה , ולדבריו יש בעיר 9 מפעלים כאלה . הוא מעיר , כי מהפסולת של תעשיה זו נוצרו כמה 'תילים' קטנים מצפון לירושלים ) . הוא אומר עוד , כי בעיר מייצרים שמן ב 9 בתי בד . ( אמנם , המפות הראשונות של ירושלים מציינות מצפון לעיר שורה שלימה של תילי פסולת כאלה , ולכך מתייחס , בנראה , התיאור דלקמן : 'מחוץ לעיר , צפ' מע' לה , לא רחוק ממקום הנקרא "קברות המלכים , " עומדים 2 גלי או צבורי דשן , שאחד מהם גבוה כ 40 רגל . לפי אמונת העם היושבים שם זאת היא פסולת מנתר ובורית אשר נעשו בימי קדם . חוקרים אנגלים שביקרו במקום חושבים בי זהו שפך הדשן . 1 נוסעים רבים עומדים על כך , בי בירושלים חיים הכל על הדת , הואיל וכל קבוצה דתית מקבלת מענקים מחו"ל העוזרים לה לקיים את בני העדה . 1 א . פרטים אחרים על גידולים חקלאיים בתוך העיר העחיקה , ראה : עמירן ( אטלס , ( עמי . 1 . 10-2 ? זטצן , ב , עמי ו . 22-2 ג . ר- דוד דבית הלל , ראה : יערי , מסעות , עמי . 4 . 503 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי ; 96-95 וראה גם מפות האדמירלות הבריטית וטובלר-ון דה ולרה המצוינות במבוא . הקדמה ירושלים של ראשית המאה ה 19 היתה , אמנם , עיר קטנה ועלובה , אך בכל זאת התנהלו בה חיי כלכלה מסוימים . עם התפתחות העיר וגידולה במרוצת המאה הלכה ונשתנתה גם תמונת הפעילות הכלכלית בה . בפרק זה נשתדל לצייר את תמונת הפעילות הכלכלית בעיר , כפי שהיתה בחלק הארי של התקופה לפני שחלו בה ההתפתחויות הגדולות . מקור ההכנסה החשוב ביותר של תושבי העיר בחלקה הגדול של המאה ה 9 ו היו , ללא ספק , כספי התמיכה שהגיעו ממקורות חוץ : כספי ה'חלוקה' לאוכלוסיה היהודית ותרומות למנזרים ולעדות הנוצריות שבעיר . נדון בכך בפרקים המוקדשים לעדות אלו . חל ק מהתושבים המוסלמים עסקו בחקלאות בשטחים שמסביב לעיר העתיקה , ובמקצת גם בתוך העיר העתיקה . לבך נייחד דברים בפרק שיעסוק במוסלמים , ובמיוחד בחלק השני של חיבורנו שיתרכז בשטח שמחוץ לחומות . * כאן נתרכז אפוא בענפי הקיום האחרים של התושבים : תעשיה , מלאכה , ומסחר . כלכלת העיר ופעילות התושבים ( מלאכה , מסחר , שווקים , דופק החיים )
|
|