|
|
עמוד:446
ובאורח החיים הדתי תרבותי שהתנהל בה —כבר עמדנו במפורט . נתייחס אפוא עתה במיוחד לתמורות שחלו במרוצת המאה , ונראה שאפשר לסכמן ב 3 נקודות עיקריות . את הראשונה נבנה התמלאות . במאה ה 9 ו החלה העיר העתיקה מתמלאת באוכלוסיה , בבניינים , במסחר ובפעילות בכל שטחי החיים . אם בראשית המאה התגוררה בעיר העתיקה אוכלוסיה של פחות מ 0 , 000 ו נפש , הרי שבסוף המאה כבר הגיעה האוכלוסיה בחלק זה של העיר לכרי 30 , 000 ואולי אף 40 , 000 נפש . בעור שבראשית המאה נמצאו שטחים בלתי מבתים רבים בעיר שבין החומות , במיוחד בשוליים ( ולעיתים גם במרכז , כגון איזור המוריסתאן , ( הרי שבסוף המאה התמלא השטח מאד . מבנים גדולים ומרשימים , במיוחד של מוסדות קודש וסעד , קמו בעיר . איזור המוריסתאן וסביבתו ( ברובע הנוצרי ) נבנה כולו , כולל כנסיית הגואל הלותרנית , כנסיית אלבסנדר הרוסית ועוד . פטריארכט וסמינר לטיני חדשים , בית חולים יווני ועור , נבנו בשולי הרובע הנוצרי . כנסיית ישו הנוצרי ומבנים פרוטסטנטיים נוספים נבנו מול מגדל דוד . מגורים חרשים , סמינר , בי"ס ועוד , נבנו ברובע הארמני . שכונת יבתי מחסה , ' בתי כנסת מפוארים ומבנים נוספים קמו ברובע היהודי . אכסניה אוסטרית וכנסיות ההלקאה , האחיות ציון ועור , נבנו ברובע המוסלמי . שורות של חנויות חדשות ומרכזי מסחר נבנו ליד שער יפו , ליד השער החדש , באיזור המוריסתאן ובגבול הרובע הארמני . מבני מגורים רבים נוספו ברבעים השונים , וחנויות ובתי מלאכה בשווקים השונים . העיר שמרה אמנם על המערך והמבנה הקודמים שלה , אך התמלאה , גרשה ועלתה על גדותיה . העיר העתיקה קטנה היתה מהביל את כל הגידול הזה , ולפיכך הלכה וקמה בשטח שמחוץ לחומות ירושלים חדשה . נראה כי ניתן לראות בהקמתה ובהתפתחותה של העיר החדשה את התוצאה השניה שגרם השינוי . הגידול הרב באוכלוסיה , העליה הרבה בצפיפות , מיעוט השטח לבניה ולמגורים , המחסור בדיור , רמי השכירות הגבוהים של הדירות ותנאי המגורים והבריאות הקשים —כל אלה ( וגורמים נוספים ) הביאו לצמיחתו של תהליך יציאה המונית מהעיר העתיקה לעיר החדשה . את ירושלים החדשה בתקופה העות'מאנית לא הקימו אנשים וגופים שמחוץ לירושלים ושמחוץ לארץ ישראל , אלא אנשי העיר העתיקה והמוסדות והגופים הציבוריים שנמצאו בתוכה . מהגרים ומוסדות חדשים שהגיעו לירושלים במאה ה 9 ו הגיעו בעיקר לעיר העתיקה , ורק מכאן החלו לצאת להתנחל ולבנות את העיר החדשה . במאה ה 9 ו ירושלים העתיקה היא שהקימה ובנתה את ירושלים החדשה . התמורה השלישית בירושלים של המאה ה 9 ו אירעה בתחום מעמדה הפוליטי תרבותי של העיר . בראשית המאה לא היה לירושלים כל מעמד פוליטי אדמיניסטרטיווי מיוחד . העיר לא היתה אלא מרכז עירוני לאיזור הכפרי שמסביבה . מאז השלטון המצרי , ומאוחר יותר תוך כדי תקופת השלטון העות'מאני החוזר , החלה ירושלים מקבלת גם מעמד אדמיניסטרטיווי של בירת מחוז שגבולותיו השתנו . משמעותית הרבה יותר היתה החמורה שחלה במעמד הלא מוסלמים בעיר . בראשית המאה לא היתה בירושלים אף קונסוליה מערבית אחת . במרוצת המאה נפתחו בה קונסוליות אירופיות במספר רב ביותר , עד שיש הטוענים כי לא היתה עוד עיר במזרח שהיו בה כל כך הרבה קונסוליות מערביות . הקונסולים הפכו מעין מלכים או מושלים בזעיר אנפין ולהם ? צבא' רב של נתינים . מספר הנתינים הלא עות'מאנים גדל מאד וכמעט השתווה לזה של העות'מאנים עצמם ; מעמר הקונסולים ונתיניהם הפך למעין מדינה בתוך מדינה . הכנסיות הנוצריות והעדה היהודית ניצלו את הרפורמות שחלו בחוקה העות'מאנית ואשר הביאו לליברליזציה רבה כלפיהם , והחלו לפתח פעילות רבה בעיר . הפרוטסטנטים , שלא היתה להם כל עמדת אחיזה בעיר בראשית המאה , הפכו לכוח פעיל ורב השפעה . המעצמות האירופיות החלו
|
|