|
|
עמוד:432
גם פרס עומד על כך , כי היהודים תפסו מקום חשוב ביותר במסחר , בחנויות ובשוקי העיר , בסוף המאה ה 9 ו , ואף מפנה תשומת לב לכך , כי עיקר המסחר ובתי המלאכה שלהם היו מחוץ לתחומי הרובע . החנויות ובתי המלאכה נמשכו לעבר אזורי המסחר המרכזיים של העיר , אזורי השווקים —במטרה לשרת את כל תושבי העיר . ברובע היהודי התרכזו בעיקר החנויות שסיפקו שירותים לתושבי הרובע בלבד . מפאת העניין שבתיאורו זה של פרס , נביא אף ממנו ציטטות אחדות על מערך השווקים , ועל חלקם של היהודים בו ' . רחוב דוד , הוא הרחוב הראשי , היה השוק הראשי של ירושלים העתיקה . סמוך לשער יפו היתה חנותו של יצחק חגיז ... בפסאג' שמתחת למלון הגדול החדש הוצגו למכירה תוצרת תעשיית ארצות המזרח ובמיוחד חפצי מזכרת , שהתיירים היו נוהים אחריהם . לאורך המשך הרחוב היורד במדרגות היה שוק הירקות , חפירות והדגים ברשות הערבים , אחריו שוק סחורות הטכסטיל שכולו היה בידי יהודים , אחריו אולם גדול וגבוה , ששמש בתקופת שלטון הצלבנים בית חנייה ובמאה ה יט שוק תבואה במאה הכ' נהפך לשוק המרכזי של ירקות ופירות . בהמשכו הקמור של רחוב דוד היה שוק של תוצרת תעשיית הטכסטיל הערבית . חנויותיו דמו לארונות קיר ובעליהן ישבו ברגליים מקופלות תחתיהם על הדוכן הבולט לתוך הרחוב והציעו את סחורתם לקונה העומד ברחוב . הקטע הבא של הרחוב גם הוא קמור כולו ומשום כך קראוהו היהודים בשם הכולל " , החנויות החשוכות , " שימש שוק לירקות ולצרכי מכולת אחרים . שוק זה היה כולו בידי ערבים ואילו רוב הקונים בו היו יהודים . מפני שגבל ממזרח ומדרום ברובע היהודי ... במעלה הרחוב דוד מסתעף ממנו בכווןצפונה רחוב הבאטראק , הוא רחוב הנוצרים , שכל חנויותיו היו בידי יהודים סוחרי מיני סירקית ... מרחוב הבאטראק נכנסת לשוק החרש שהוקם בתחילת המאה הכי במקומן של חורבות מוריסתאן , בו סחרו יהודים בסחורות טכסטיל ובמיני סידקית . מהקטע התחתון של רחוב דוד מסתעפים צפונה שלשה רחובות צרים וקמורים המקבילים זה לזה ומעבר ביניהם דרך שערים גבוהים ופתוחים . הרחוב הראשון נקרא שוק הקצבים ( סוק א לדואמין ) השני שוק הבשמים ( סוק אל עטארין ) והשלישי שוק האדונים ( סוק אל חוגאת ) בו ישבו על חנויות יהודים בשוקי העיר העתיקה בסוף המאה ה 19
|
|