|
|
עמוד:430
ההתפשטות היהודית בשווקי העיר תופעה מעניינת נוספת היא חדירת היהודים לאזורי המסחר , בשווקים השונים של העיר . ורכישת חנויות בהם . כבר ב 872 ו מוסר העתון CTree כי ירוב בתי המסחר הבנויים מהשוק העליון ער השוק התחתון , הנקרא רחוב המקדש , שייך לבני ישראל והמה סוחרים נכבדים' . ל 1891 מוסר לונץ , כי בשוק הצורפים מרבית בעלי החנויות הם יהודים . ודור ילין , המטייל בסוף המאה בשבת בשווקי העיר העתיקה , מתרשם עמוקות מהקף השבתת המסחר בה . לרגל העניין הרב שבתיאורי נצטט ממנו בהרחבה : 'עברתי את שער יפו , ואבוא העירה . מהמקום הזה ועד מבוא רחוב הבאטראק ( הפטריארכיה היוונית ) אמנם אין חנויות רבות סגורות , כי אך כעשרים חנויות שונות ליהודים בין חמש ושבעים החנויות אשר לאורך החלק המערבי של הרחוב הזה ואשר רובן הן לממכר פירות וירקות וכל דבר אוכל . אך הנה הרחבה אשר לפני מגדל דוד קדמה ריקה מהמון האברים והאכדית , המביאים בכל ימי השבוע מפרי אדמתם למכרה ושוטחים להם שטוח על פני הארץ בצירי הרחבה ... ' הוספתי ללכת ואעבור בדרכי על פני הבנק הראשון בעירנו , הוא הבנק אשר לאחינו האדון ואלירו ( את הבנק יסד ואלירו האב בשנת תר"ח ;[ 1848 ] היה זה המוסד הכספי הציבורי הראשון בארץ ישראל . שותפיו היו יהודים ונוצרים , ועסקיו הקיפו את רוב ערי ארץ ישראל וסוריה , ( אשר רק הוא לבד נשאר בתוקפו ולא הזדעזע בצוק העתים כאשר הזדעזעו שני הבנקים האחרים אשר היו לבני הנוצרים ( בנק פרוטיגר והבנק הגרמני , ( ואבוא אל פינת רחוב הבאטראק . יפה שבה שבת המלכה לשפוך ממשלתה על פני הארץ . משמאלי רחוב הבאטראק ההולך ונמשך ער חלקת קבר משיחם , ומלפני רח' הביזאר ( התבואות . ( אלה שני רחובות המסחר היותר חשובים . 34 וייס , עמי . 189 . 55 פרס , מחקרים , אם אשכחך ( רשימה בסוף ) עמי 105 ( מתוך ו רבעון ירושלים , שנה שניה תש"ט . 36 . ( על פי קונטרס 'חיי עולם . 37 . ' פרס , שם . . 38 הלבנון , טייו באלול תרל"ג , שנה תשיעית , גליון , 4 עמי . 30 . 39 לונץ , מורה דרך , עמי . 156 ישיבת 'תורת ח"ם' בפרעות 1921 . אחרים מייחסים הרס זה למאורעות . 1929 ב 932 ו מציין פרס ( בסקר על רכוש יהודי בעיר העתיקה , ( כי הבניין של 'תורת חיים' נטוש , ובן נטושים 22 חדרים ושתי חנויות יהודיות נוספות בסביבתו . " גם ישיבת יחיי עולםי רכשה מבנים ברחוב חברון שברובע המוסלמי , ותיכננה להקים במקום בניין מפואר לישיבה . החצר הראשונה נקנתה בתרומתו של הנדבן נומינסקי . אחר כך נקנתה החצר הסמוכה , וכך נוצר שטח רצוף שאפשר הקמת מבנים גדולים וריכוז התלמידים במקום אחד . בשנת תרס"ח 908 ) ו ) נקנתה חצר סמוכה נוספת ונבנה בניין הישיבה המרכזי . הישיבה נחנכה ברוב פאר , בהשתתפות רבני ירושלים ונכבדיה . בימי מלחמת העולבז הראשונה פקראת הישיבה במואת בלל האוכלוסיה היהודית בירושלים , משבר חמור , ורק התמיכה שהגיעה מארצות הברית מנעה את חורבנה המוחלט . גם בתקופת המנדט הבריטי המשיכה הישיבה להתפתח בעיר העתיקה . ב 1927 אף הוסיפו קומה שניה לבניין והישיבה הכפילה את קיבולה — אך רק לזמן קצר : באותה השנה פגעה בבניין רעידת אדמה , אחרי בן פגעו בישיבה מאורעות תרפ"ט . הישיבה נאלצה לנטוש את המקום , ויחד עם מוסדות אחרים עברה לעיר החדשה . בסקר שערך פרס ( 1932 ) נמצאו מבני הישיבה והבניינים הסמוכים לה נטושים ומוזנחים .
|
|