|
|
עמוד:413
הישיבות הספרדיות לספרדים היו 'ישיבות קטנות' רבות . על חלק מהן וכן על אפיין של הישיבות הספרדיות כבר עמדנו בפרק הקודם ( ראה עמ' . ( 346 כאן נזכיר עוד ישיבה אחת חשובה , הלוא היא ישיבת ' תפארת ירושלים . ' היה זה המוסד החינוכי הראשון והחשוב ביותר של העדה הספרדית בירושלים במתכונת מודרנית ( לפני שהוקמה ישיבת 'פורת יוסף . ( ' ראשיתו כ'תלמוד תורה , ' ואחר כך נוספה לו הישיבה . מטרת הישיבה היתה לקלוט את בוגרי ה'תלמוד תורה' ולהכשיר דור . 20 שם , שם . . 22 קונטרס 'שער השמיים . 24 . ' על פי קונטרס 'שער השמים . ' ו . 2 פריימן , עמי . 23 . 51-50 עלישיבותאלוראהלעיל , עמי 47 ג . . 25 פריימן , עמי . 2 « . 51 האור , וי בכסלו תרעייא , שנה שניה , גליון ריז , עמי . 27 . 1 בהמשך נציין רק ידיעות מיוחדות . . 28 היהודי , י"ב בטבת תר"ס , שנה שלישית , גליון , 10 עמי . 29 . 3-2 המוריה , כ"ח בניסן תרע"ב , שנה שלישית , גליון , 1 עמי . 2 ו'תורת חיים . ' בשנת ייסודה למדו בישיבה 10 תלמידים , אך ב 1898 כבר למדו בה כ 50 תלמידים מובחרים . ל 913 ו מדווח מקור אחר על 56 תלמידים . " ישיבה אשכנזית נוספת , ושמה 'שער השמים , ' נוסדה בעיר העתיקה בשנת תרס"ו , ( 1906 ) בידי הרבנים חיים יהורה לייב אוירבך ושמעון צבי הורביץ . היא שכנה ממזרח לארבעת בתי הכנסת הספרדיים , בסימטה המקשרת את רחוב בית אל עם בתי מחסה , והנקראת היום רחוב הגלעד . הבניין שנרכש והוקדש לישיבה כלל כ 7 חדרים ' . שער השמים' היתה הישיבה האשכנזית הראשונה ללימודי קבלה ' , להשלים עצמם בתורת הסוד , בספרי "עץ חיים" ו 8 שערים מורשת איש אלוקים נורא אר"י ז"ל ותלמידיו מוהר"ח ויטאל זצ"ל' . לפני ייסודה התרכז לימוד הקבלה בישיבות הספרדיות , שהמפורסמות מביניהן היו 'בית אל' ו'חסד אל' . ייחודה של הישיבה היה בכך , שתורת הקבלה נלמדה בה באופן שיטתי ומסודר בעזרת מורים ומדריכים . היה זה חידוש לעומת ישיבות המקובלים האחרות , שהלימוד בהן היה בעיקרו אינדיווידואלי . כן למדו בישיבות המקובלים האחרות רק תלמידי חכמים ידועים בתורתם , נשואים ובעלי משפחה , ואילו ישיבת 'שער השמים' קיבלה גם בחורים מעל גיל . 16 היה זה כנראה אחד המקומות הראשונים בעולם שתלמיד ישיבה קיבל הדרכה והתקדם בשיטתיות בלימודי הקבלה . הרעיון של ההדרכה היה למנוע תעיה בפרד"ס . יש אולי לראות בשיטת לימוד זו ראקציה לשיטת לימוד הקבלה בישיבות הספרדיות . ישיבת 'שער השמים' גרסה , שיש להשתלם תחילה בלימודי ה'נגלה , ' לפני המעבר ללימודי ה'נסתר , ' ולכן היו בה שתי חטיבות ראשיות , אחת ללימודי ה'נגלה' והשניה ללימודי הקבלה . לפי פריימןלמדו בישיבה ובסניפיה ב 1913 כ 113 תלמידים , ונראה כי בין תלמידיה היו גם בני עדות המזרח . העתון 'האור' מוסר ב 1910 את הפרטים האלה על אודות הקמת ישיבה זו . בית הכנסת 'בית אל' התרוקן מאנשיו , אך בבל זאת כוחות צעירים מבין האשכנזים יסדו ישיבה 'שער שמים , ' שנוסף לצעירים באים לשם גם חברים ספרדים , בוכרים וגרוזינים ולומדים קבלה . הישיבה קיימת כ 4 שנים . הם יסדו גם סניף מחוץ לעיר — ' קהל חסידים' . אנו מוצאים גם ידיעות מיוחדות נוספות בקשר להקמת ישיבות בירושלים . ב 1899 מוסר העתון ' היהודי' על הקמת 'בית מוסר , ' דבר שהיה עד עכשו חסר , ועתה שכרו בית גדול בן 30 חדרים כדי לקיים בו בית מוסר . אפשר לעסוק שם בתורה מבלי לחשוש מרעב , שכן דואגים שם ללומדים . ב 1912 מוסר העתון 'המוריה' על הקמת ישיבה חרשה בירושלים , בבית שבו נולד האר"י' .
|
|