|
|
עמוד:409
כי הבוכרים מהווים מעץ עדה מיוחסת בעדת הספרדים . הם רצו להשתחרר מעולו של ' הרוכם באשי / ולכן פנו לקונסול הרוסי , שכן הם נתינים רוסים . בעזרתו השיגו 'השתחררות' מסוימת מהרב , אך לא השיגו רב משלהם . הקונסול קיבל רשות לתת להם תעודות רשמיות בעלות תוקף חוקי , ללא כל צורך בהתערבות רב כלשהו . ב ס 191 מספר העתון 'האור' כי בשכונת 'רחובות , ' שכונת הבוכרים בירושלים , נתגלה שאחד הקצבים מוכר בשר טרף . הדבר גרם לכך שהבוכרים החליטו לפתוח אטליז משלהם בשכונתם . בינתיים פתח שם גם אשכנזי אטליז כזה . דבר זה הוא פתח לפירוד בין הספרדים והבוכרים . עור נמסר , שהבוכרים מעוניינים לקחת לעצמם חלק בבית העלמין בהר הזיתים ; זהו עור סימן לפירוד . " לפי פריימן סיכום מצב הערה הבוכרית ערב מלחמת העולם הראשונה הוא כזה י מספר התושבים 917— נפש . יש להם שכונה בירושלים '— רחובות . ' מוסדות הספרדים נתמכים מנריבי הבוכרים . הבוכרים נפרדו מהספרדים ב . 1912 יש להם בית דין משלהם . הם יושבים בירושלים מ ס 187 י . נסיים את סקירתנו על העדות היהודיות בירושלים בתיאור שני מקרים ספציפיים ; האחר נוגע לקבוצת עולים מפרס שהגיעו לירושלים בסוף המאה והתלאות שעברו עליהם , והשני קשור בנסיוךהתארגנות של הגרים . על עולי פרס מספר כהן רייס לשנת תרנ"ב , שבורחים מגלות פרס באו לבקש מנוחה בארץ אבות . אולם הפחה נצטוה 'מטעם השער העליון בקושטה ( כמובן , לאחר שפנה בשאלה בענין זה ) לגרשם מהארץ ולהחזירם לפרס . נורא היה המחזה ו אנשים , נשים וטף , צועקים ומיללים , מובלים בידי שוטרים לתחנת המשטרה , שבדרך לשער יפו . בני המשפחה , הבאים לראות בקרוביהם נאסרים גם הם . למראה התמונה הזאת נתחמץ לבי בקרבי והחלטתי לבוא לעזרת האומללים . שלחתי לקרוא לנסים בכר ושנינו טרחנו ועמלנו עד שהסכים מר נסים מזרחי לערוב בפני הרשות ליציאתם של הגולים הפרסים מהארץ , ובלבד שיציאה זו תהיה בלי נגישות , בלי "חלול השם . " השאלה החשובה ביותר היתה , היכן להכניס את השבויים עד צאתם את הארץ . המקום הנאות ביותר היה בית הספר של ה"אליאנס , " שכן היה לו מגרש רחב המוקף חומה . אולם נסים בכר התנצל , כי עליו לנהוג זהירות יתרה כלפי הממשלה , ביחור כשתפקודה באה מגבוה . הסכמתי לאסוף את הפרסים השבויים לבית ספרנו . ' להלן מסופר , כי ה'כוללים' האשכנזים והספרדים כאחד המציאו כסף לעזרת הפרסים ' . סוף דבר , הגולים לא חזרו לפרס . בעזרת "פיוסים '' לראש המשטרה ולעוזריו נסעו רבים מהפרסים למראית עין מירושלים . חלק השתקע במושבות הצפון והדרום . המטפלים בהתישבות זו היו הרב יעקב מאיר וארלמן , שנסעו לשם כך ליפו . ' ... ואשר לגרים מספר העתון 'הצבי' ב 885 ו , כי הגרים בירושלים עומדים להקים חברה עצמאית עם תקנון משלהם ואף להתיישב בחצר משלהם , דבר שנראה בי אינו טוב ועדיף שישארו מעורבים בין כל קהל ישראל . סקירתנו את התמורות בקהילה היהודית בירושלים בסוף תקופת דיוננו היתה מקוטעת ללא ספק . מטרתנו לא היתה אלא ליצור חוליה משלימה לנושא דיוננו בפרק הקודם על הרובע היהודי . 70 הצפירה , כ"ג באלול תרע"ג , שנה שלושים ותשע , גליון , 209 עמי ג . ו . 7 האור , וי בניסן תר"ע , שנה ראשונה , גליון מ , עמי . 2 וראה שם בעמי ו תיאור נוסף על הבוכרים . . 72 פריימן , עמי 2 ו3- ו . . 73 כהן רייס , עמי 17—116 ו . ( 1892 ) . 74 הצבי , כ"ט בטבת תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון יג , עמי . 2
|
|