עדות המזרח השונות; סיכום

עמוד:408

הוא מספר גם על נסיון דומה ( ב 899 ו ) אצל הערה האשכנזית , אך מעיין כישם , הוועד החזיק מעמד רק שנה שנתיים ונתבטל . הערה הראשונה שנפרדה מהעדה הכללית של הספרדים היתה , כפי שכבר צוין על ידינו , עדת ' המערביים / וכבר עמדנו ( ראה עמ' ( 331 על חלקו של ר' דוד בן שמעון בהקמתה של עדה זו . מספר משפחות עשירות ומיוחסות בקרב העדה בנו בתי כנסת בעיר העתיקה והשתתפו בהנהגת הערה . עם זאת מציין לונץ , כי בדרך כלל לא עלה בירי מנהיגי הערה המערבית להיטיב עם מצבם הכלכלי של חבריה , שנשארו העניים ביותר בירושלים . לדבריו עזבו רבים מהם את העיר ב , 1880 מפני המחסור והרעב . " פר"מן מסכם את מעבה של עדה זו ערב מלחמת העולם הראשונה , ומוסר פרטים אלה : עולי צפון אפריקה בירושלים מונים 987 ו נפש . יש להם בית דין אחד ' , כולל , ' ת"ת , שתי ישיבות 5 , בתי כנסת . הם משתמשים ב'בתי החסד' של האשכנזים והספרדים . העדה השניה שנפרדה מהספרדים וגם כן כבר צוינה על ידינו , היתה העדה הגרוזינית . ב'הלבנוך אנו מוצאים יריעה של המודיע הירושלמי על מציאותם של יהודים מגורזיסטן ומן הקווקז בירושלים . גת מדגיש את העובדה , בי 'בביקורו השביעי של מונטפיורי בארץ , בשנת תרל"ה , הוגש לו מכתב מאת עדת יהודי גראזיא אשר בערי טיפליס , בו מספרים לו שהשיגו רשיון מממשלת רוסיה לעזוב את הארץ ובאו להתישב בירושלים . הם מונים קרוב ל 200 נפש , ובכל יום באים חדשים . העולים הביאו עמהם בסף , שבו הם מתפרנסים , אבל אין להם האמצעים לבנין בית כנסת ולתמיכת ענייהם והם מבקשים את עזרתו של מונטפיורי' . גרייבסקי מספר , כי 'יהודים חדשים אלה עשו רושם גדול בירושלים בהופעתם המיוחדת . רובם גיבורים ואמיצים , ועל חזם של אחרים מהם מתנוססים אותות הצטיינות מאת הצאר על מעשי גבורתם . בראשם עמד ר' אפרים הלוי קוקיא . כפי שכבר נאמר , הם לא נזדקקו למתנת בשר ורם , אלא צרור כספם בידם ועוסקים במסחר , ומהם גם בעלי רכוש' . לדברי פריימן היו בערה זו ערב מלחמת העולם הראשונה 476 נפש . יש להם בית דין ו'כולל' משלהם , וכן חברת 'עזרת דלים , ' ת"ת ' ) שארית ישראל , ' שבו דוברים עברית , ( ו 6 בתי כנסת . הם משתמשים בבתי החסד של האשכנזים והספרדים ויושבים בירושלים מ 865 ו . עדה 'מזרחית' נוספת שקמה בירושלים בראשית שנות ה 80 היתה העדה התימנית . על עדה זו נרחיב את הדיבור במיוחד שעה שנעסוק בשכונות ובבתים שהוקמו על ידיה . כאן נסתפק בסיכומו של פריימן בדבר מצבה של עדה זו ערב מלחמת העולם הראשונה ; מספר התימנים בירושלים 2874 נפש . הם נתפצלו מהעדה הספרדית וקבעו להם בית דין ו'כולל' מיוחד , בית מטבחיים ובית קברות ו 20 בתי כנסת . הם משתמשים בבתי החסד של האשכנזים והספרדים . יש להם שני בתי חינוך ושתי ישיבות —אחת לצעירים ואחת לזקנים . ערה 'מזרחית' נוספת שנדון בה במפורט בקשר עם הקמת שכונתה היא העדה הבוכרית . כאן נביא רק במה עדויות בקשר עם רצונה של עדה זו להגיע למעמד מיוחד . העתון 'הצפירה' מספר ב , 1913 . 62 שריון , עמי . 163-162 בקשר למריבות בתוך הערה ועם גורמים אחרים , ראה גם : האור , חי בניסן תר"ע , שנה ראשונה , גליון מא , עמי . 1 ג . 6 לונץ , ירושלים , א ( גרמנית , ( עמי 43 ו . על ערה זו ראה גם מאמרו של סלושץ , בתוך ; לונץ , ירושלים , ז , תרס"ז , עמי 5 ו . 64 . 135—1 פריימן , עמ' 2—11 ו . . 65 הלבנון , י"ח בחשון תרל"ו , שנה שתים עשרה , גליון , 14 עמי . 66 . 106 גת , עמי , 25 והמקורות שם . . 67 גרייבסקי , זל"ר , חוברת ד , עמי 36 ( מצוטט אצל גת , עמי , 26 הערה ( 35 . 68 פריימן , עמי . 69 . 14-13 שם , עמי . 11-10

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר