הקראים

עמוד:390

הקראים לשרידים ההיסטוריים שנשתמרו בעיר העתיקה במאה ה 19 ניתן לשייך גם את העדה הקראית . התיישבות הקראים בירושלים קדמה בהרבה למאה ה 9 ו , " י אך אין זה מענייננו כאן . במאה ה 19 לא היו מהם בעיר אלא משפחות מועטות בלבד . אלו לא התערבו בחיי היישוב היהודי וחיו את חייהן מחוץ למסגרת הזמן והמאורעות של יהודי ירושלים . מקורות המאה ה 9 ו מרבים לציין את מציאותה של כת קטנה ומיוחדת זו בעיר . שטראוס 845 ) ל ) מוסר , כי בזמן ביקורו היו בירושלים רק שתי משפחות של קראים . פטרמן 853 ) ו ) מציץ , כי בירושלים חיות רק 3 משפחות קראיות , וכי יש להם בית בנסת משלהם ; הוא קטן מאד ( קטן מזה של עדת יהודי גרמניה , ( שוכן מתחת לפני הקרקע וצריך לרדת אליו כ 5 ו מדרגות . לפנים חיו בירושלים יותר קראים , אך הם עזבו עקב הטרדות מצד היהודים הספרדים . ואולם פטרמן פגש 3 מהקראים דווקא בבית הבנסת הספרדי . לדבריו , מאמינים הקראים שאם קהילתם תגיע ל 10 משפחות היא תצטרך להיעלם מהעיר , על כן הם משתדלים להשאר במסגרת של 9 משפחות בלבד . לרעתו נראים כולם עשירים למדי ו כמו בן אינם מגדלים את זקנם . " פרנקל ( 1856 ) מספר , כי הקראים בירושלים מקבלים תמיכה מאחיהם בקרים , אך חיים בעיקר מעמל בפיהם 20 . שנה לפני ביקורו באו ב 20 משפחות קראים מקרים לירושלים , אולם רבים מהם מתו במגיפה ומספרם נצטמצם שוב . פרנקל מתאר ביקור אצלם : 'ונבוא אל בית נקי מכל שמץ חלאה ובקירות חצרו לוחות שיש אשר עלימו חרותים באותיות זהב ובשפת עבר שמות הקראים , אשר באו ממרחקים לדרוך על אדמת הקודש . אחרי עלותנו בגרם מעלות בעמודי שיש קטנים משני עבריהן באנו לחדר הפקיד רצוף ביריעת רקמה , והוא יושב בין אשתו ובניו וקורא בספר וישמח לקראתינו ... הננו כעת רק ארבעה ראשי אבות עם שלושים ושתים נפשות . לעצבון לבנו יבזונו ילידי ארצך האשכנזים ... הספרדים יבקרו אותנו מדי פעם בפעם וגם אנחנו אותם , אך את נשינו נקח , רק מקרב עדתינו , ואת מתינו לא נקבור במקום מועדם לכל חי ... אף אם כעם לברר ישכון הינמו ברברי האמונה , בבל זאת נחשב החכם באשי בעיני ממשלת הישמעאלים לרבם ומורה צדקם' . בונר ( 1865 ) מספר , כי בביקורו אצל הקראים נתברר לו ששמו של רבם הראשי דאור , וכיעדתם בת 8 או 9 משפחות ן כולם גרים בבית גדול אחד . נוימן מציין ( לאותה תקופה לערך , ( כי בירושלים גרות 10-8 משפחות קראיות , וכי הן נבדלות מבני כל שאר הערות וחיות על פי מנהגיהן המיוחדים . עם זאת , בגלל מספרם הקטן נזקקו לשירותים מהיהודים ה'רבניים — ' השתמשו . 73 על העדה בירושלים באופן כללי , ראה 1 גת , עמי ; 26 נוימן , עמי -365ו . 74 . 37 שטראוס , עמי . 76 . 236-232 פרנקל , עמי 86 ו87- ו . . 75 פטרמן , א , עמי וג . 77 . 232-2 בונר , עמי 98 ו . ו'חדרים' — לרובע מתפתח ושוקק חיים , שאינו יכול להכיל את אוכלוסייתו ההולכת וגדלה ואת מוסדותיו — בתי כנסת , בתי מדרש , ישיבות , ו'חדרים' — ההולכים ורבים . אף החלו מתפתחים בו ניצנים של מוסרות חדשים ; בתי ספר למלאכה , בתי ספר לבנות ובתי ספר ששאפו להנחיל לתלמידיהם גם השכלה כללית . ניצן חדש שהחל מתפתח בעיר הוא ניצן השאיפה ליציאה אל מחוץ לחומות . ניצן זה—שהיה לעץ גדול — יהווה את מרכז ענייננו בחלק השני של חיבורנו . בחלק הנוכחי נמשיך לעסוק אן ורק באותו החלק של הקהילה היהודית שהמשיך להתגורר בעיר העתיקה . ברם , לפני כן נקדיש דברים קצרים לערה מיוחדת שחייתה בעיר העתיקה במאה ה 9 ו הלוא היא עדת הקראים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא