|
|
עמוד:384
אירופה באמצעות העתונות העברית בגולה ובארץ , ניכרה גם כאן השאיפה להשכלה . בעקבותיה נוסדו אגודות , שבצד התפקידים הסוציאליים שהיו , כנראה , תנאי הכרחי לקיומה של אגורה ירושלמית , נטלו על עצמן גם תפקידים תרבותיים , אם להפיץ השכלה ואם למנוע את הפצתה . רובן הוקמו אחרי שנת , 1870 ולכן נייחד להם דברים בחלק השני של חיבורנו . כאן נתרכז רק בראשית תהליך הקמתם של מוסדות חינוך ולימוד מודרניים בירושלים , שהחל כבר לפני . 1870 נראה כי ער לראשית שנות ה 40 לא היו כל מוסדות חינוך מיוחדים בירושלים . הלימודים התנהלו ב'חדרים' ובישיבות , כמקובל אז בכל תפוצות ישראל , והתרכזו בעיקר ב'לימודי קודש 40 ' ב . מעניין לראות ביצר ראה את הדברים חוקר מערבי זר כד"ר טובלר . הוא מתאר את בתי הספר היסודיים ( ה'חדרים ( ' של היהודים כמאר לא מסוררים וכבעלי אופי פרטי מאד . לדבריו יש לספרדים , למשל , מין בית ספר כזה ליד בית הכנסת שלהם , ושם לומדים ילדיהם . אין זאת אומרת כלל שהיהודים חסרי השכלה ואינם יודעים קרוא וכתוב , אדרבה , השכלתם גבוהה והיא נרכשת בדרכי הלימוד המיוחדות שלהם . לעומת העדרם של בתי ספר יסודיים מסודרים , יש הרבה בתי ספר גבוהים ( הוא מתכוון , כמובן , לישיבות , (! שבהם מלמדים את עיקרי התלמוד , ושם לומדים גם דברים אחרים . בבתי הספר אלה לומדים התלמידים לחשוב באופן הגיוני ודדוקטיווי , לא רק צעירים אלא גם מבוגרים באים לכאן להתמחות בכתבי הקורש . 41 40 ב . בביקורו הראשון בעיר 827 ) ו ) ציץ מונטפיורי 'תלמוד תורה' אחר בלבד , וראה בנושא זה : גרינוולד , עמי 70 ו . . 41 טובלר , דפי זכרון , עמ' . 462 וראה בעניין זה גם ו נוימן , עמ' 99-397 ג , המדגיש כי לעדות ול'כוללים' השונים בירושלים בתי מדרש וישיבות גבוהות , כל אחר בנפרד . מושב זקנים יהודי , בראשית המאה ה 20 ( גודריץ' פרייר , עמ' ( 60
|
|