בית־החולים 'ביקור־חולים'

עמוד:382

בית החולים 'ביקור חולים' בשנת תרט"ז ( 1857 ) נוסד בית החולים 'ביקור חולים . ' נראה כי מספר המיטות בבית החולים ' רוטשילד' לא הספיק לצרבי הקהילה היהודית . מאידך גיסא שימשה הקמתו דוגמה , ועסקני הפרושים החליטו כי צורך השעה הוא , לרגל פעולת המיסיון . גם על בית חולים זה כבר נכתב רבות . חברת 'ביקור חולים'שהקימה אותו שכרה תחילה שתי חצרות —האחת ברחוב המיידאן והאחרת ברחוב חברון . בשנת תרכ"ד ( 1864 ) עבר בית החולים לבניין חדש , ברחוב סמוך לרחוב חב"ד , ממערב לו . ב'המגיד' מכ"ט באב תרכ"ר פרסמו גבאי המוסד 'קול קורא' למענו . מונטפיורי ירה את אבן הפינה לבניין , שבשלוש קומותיו היו 14 חדר ובהם 68 מיטות , ובן בית מרקחת ומרפאה . יתכן שהמיקום הסופי של בית החולים —לא רחוק מבית החולים של המיסיון האנגלי —נבע במידת מה מן הרצון למנוע מיהודים את הצורך להזדקק לשירותי המיסיון . בתחילה היה בבית החולים מקום לתריסר אנשים בלבד , וההוצאה החדשית הגיעה ל 400 פראנק . לשנת 1869 מציין לונץ , בי ב'ביקור"חולים' של האשכנזים 3 חדרים ובהם 12 מיטות , ואילו לשנת 1891 הוא מוסר על 5 'בתיםי ובהם 36 מיטות קבועות . רופא הבית מקבל חולים 3 פעמים בשבוע , ובחינם . תרופות ניתנות תמורת תשלום קטן . פריימן ( 1914 ) מציין , בי בית החולים שוכן ב 3 ו ? בתים' . " שריון מספר , כי בית החולים 'ביקור חולים' הוקם בבית קטן בעיר העתיקה שנקנה בירי עסקני 'כוללות' הפרושים בירושלים . במשך הזמן התרחב ונוספו חדרים , עד שהכיל יותר מ 50 מיטות . ההתרחבות נתאפשרה הודות לתרומות נדבנים . מאז ועד היום התקיים בית החולים מכספי תרומות , בעיקר מרוסיה , אמריקה , גרמניה , אוסטריה , הונגריה וכוי . גם תושבי ירושלים תמכו בו בנדבותיהם הפרטיות , ובעיקר הושיטו לו בראשונה עזרה חשובה 'כוללות' האשכנזים פרושים , בסכומים שנתיים קצובים . בשכר זה היו חולים עניים מה'בוללים' האלה ששכבו בבית החולים משלמים רק 10 גרוש תורכיים ( בערך 60 מיל ) ליום . לעומת זה היו החולים מ'כוללותי החסידים משלמים 20 גרושים ליום , באשר ה'כוללים' האלה לא השתתפו בתקציב בית החולים . חולים עניים מ'כולל חב"ר' היו משלמים 15 גרושים ליום בזכות נדיבותו של הגביר ר' משה ויטנברג נשיא 'כולל חב"ד , ' שהיה נותן תמיכה חרשית הגונה לבית החולים . כן היתה לבית החולים הכנסה ממכירת תכריכים , שהיתה מונופולין שלו בעד נפטרים מ'כוללות' הפרושים . חולים עניים קיבלו בבית החולים תרופות חינם , או במחיר מועט . בית החולים היה בחסות הקונסול הגרמני בירושלים מהיווסדו ועד המלחמה . כאשר גדלה ירושלים , עבר בית החולים לרחוב הנביאים . הבית שבעיר העתיקה היה לבית חולים לחשוכי מרפא . שלושת מפעלי הבריאות שציינו היו המפעלים היהודיים הראשונים שהוקמו בעיר . גדל גם מספר . 28 טובלר . 29 , 1857 , פרנקל , עמי . 10 . 227-226 גת , עמי 7 ג 9-1 גו ; אליאב , אהבת ציון , עמי , 290 והערה 26 שם . , 31 המגיד , כ"ט באב תרב"ד , שנה שמינית , גליון , 34 עמי 1268 יערי , זכרונות , א , עמי . 217 על מוסד זה ראה ו מגירו , ירושלים , עיר הקודש . . 32 הלבנון , י"דו בתמוז תרכ"ה , שנה חמישית , גליון , 27 עמי . 33 . 428 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי . 35 . 210 פריימן , עמי . 34 . 19 הנ"ל , מורה דרך , עמי . 36 . 114-113 שריון , עמי 151-149 י גליס , דמויות , עמי קה-קו . מרשמים רפואיים . כן הוא מוסר פירוט על ארצות המוצא של החולים , תעסוקתם , סוגי המחלות בהן חלו , ועור . ב 1857 ( תרל"ז ) מוסר גם פרנקל פירוט על החולים . כן הוא מציין , כי בבית החולים מאשפזים רק יהודים , ואילו למרפאה באים גם נוצו ם ומוסלמים ומקבלים טיפול ותרופות חינם . לאחרונה נדבה משפחת רוטשילד עוד 300 , 000 פרנקים להרחבת הבניין , אולם חסר כסף לציורו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא