|
|
עמוד:379
בית החולים 'רוטשילד' ב 1854 הוקם בירושלים בית חולים מטעם בית רוטשילד , בעקבות שליחותו של אלברט כהן , שליח הרוטשילדים . והיה זה בית החולים היהודי הראשון בעיר , והיו בו בתחילה 18 מיטות . על בית חולים זה ובל הקשור בו כבר נכתב רבות . נביא אפוא פרטים אחרים בלבד על בית החולים . 13 שריון , עמי 9 ג . 14 . 40- אליאב ( אהבת ציון , עמי ( 288-287 קובע את 1842 כשנת בואו r ראה גם ההערות אצלו . נוימן ( עמי ( 417-414 מדגיש , שלפני בואו של ד"ר שמעון פרנקל לא היה ליהודי ירושלים לא רופא ולא בית חולים ( ראה גם בתרגומו של גת , עמי סג . 15 . ( על ר"ר שמעון פרנקל , האיש , פעולתו בירושלים ויחסיו עם הקהילה היהודית בעיר , ראה ! גת , עמי . 132—131 , 127-126 גת מציין את ג 184 כשנת בואו ! ראה גם ההערות אצלו . וראה עליו גם : איש שלום , עמי , 552 והמקורות שצוינו שם בהערה . 16 . 13 ברקלי , עמי . 17 . 444 קטעי מפת טובלר — ון דה ולדה , ראה : בן אריה , מראה העיר . . 18 אליאב , אהבת ציון , עמי ; 288-287 וראה שם גם ההערות . . 19 גת . עמי . 137-133 , 129-127 וראה גם : אליאב , שם , עמי , 290 והערה 25 שם . מוסדות הבריאות היהודיים : מרפאת שמעון פרנקל נושא המלחמה במיסיון מעבירנו לחלקו העיקרי של פרקנו —הקמת מוסדות יהודיים בתחומי הבריאות , הסעד והחינוך , על מנת למנוע מיהודים את הצורך להיזקק לשירותי המיסיון . המפעל הראשון בתחום זה היתה המרפאה שהקים בעיר ר '' ר שמעון פרנקל , שהגיע לירושלים כנראה ב , 1842 שהה בה עד , 1858 וחזר לאירופה '" . היה זה מונטפיורי ששלח את הרופא פרנקל , שילם את הוצאות נסיעתו ארצה , ציידו בבית מרקחת ובמכשירים כירורגיים , קבע לו משכורת מתאימה וכן הבטיח לו את הגנתם של הקונסול האנגלי ושל הפחה התורכי . ' ברקלי ( 1857 ) מוסר , כי מרפאה יהודית , בפיקוחו של ר"ר שמעון פרנקל , נמצאת בצפון מערב הרובע היהודי . במפת טובלר — ון דה ולדה מאותה השנה מסומנים שני בתי חולים יהודיים ברובע ; זה שבמערב הרובע הוא , כנראה , המרפאה של פרנקל ( השני הוא בית החולים 'רוטשילד , ' בפינה הדרומית מזרחית של הרובע —ראה להלן ) . במקביל להקמת המרפאה של שמעון פרנקל העלה לודוויג פיליפסון ( ממנהיגיה של יהדות גרמניה ) ב 1842 את רעיון הקמתו של בית חולים יהודי בירושלים , אך הדבר לא יצא לפועל . בשנת תרנ"ח ( 1898 ) נוסדה בירושלים אגורת 'בני ישראל' למלחמה במיסיון , שהוא היה חבר בה . מטרתה היתה לאחד את כל העדות היהודיות למלחמה בפעולות המיסיון , שהתנהלו בעיקר בין השכבות העניות של עדות המזרח . המיסיון העניק להם חינם עזרה רפואית רבה ( כולל שירותיו של בית חולים גדול ומשוכלל ) וכן השכלה בבתי ספר שאף נתנו לילדים ארוחות ומלבושים חינם . האגורה החרימה את המיסיון ומוסדותיו ' , הזמינה על חשבונה רופא מיוחד שקיבל חולים עניים מכל עדות ישראל בקליניקה שלו , וכן ביקר אותם בבתיהם חינם , וסמי מרפא ניתנו להם במחירים זולים מאד . האגורה הכריזה , בהסכמת הרבנים וראשי העדות , שכל יהודי ויהודיה שימות בבית החולים של המיסיון , לא יובא לקבורת ישראל . ' עד מהרה קרה המקרה שאשה ספרדיה אחת מתה בבית החולים הזה ונקברה מחוץ לבית הקברות שבהר הזיתים , מכיוון שהאגודה מנעה קבורתה בתוכו . מאז 'נמנעו מנהלי ביה"ח של המיסיון לקבל חולים יהודים מסוכנים , וגם את החולים שקיבלו , כאשר ראו שמצב החולה נעשה מסוכן , השתדלו ועלה בידיהם להעבירו במצב המסוכן לבית חולים יהודי . אגודת "בני ישראל" התקיימה במשך שנים אחדות , אבל אחר בך נחלשו פעולותיה מסיבות שונות , ולבסוף נתבטלה לגמרי . 13 '
|
|