|
|
עמוד:378
דעת מקורות יהודיים על פעילות המיסיון מקורות יהודיים רבים מספרים על פעילות המיסיון הנוצרי בירושלים ונביא רק כמה דוגמאות מדיווחיהם . לפי לונץ התבטאה הפעילות בעיקר במשלוח 'רופא מומחה שיבקר את החולים חינם , וגם סמי מרפא נתנו להם , ובמשך השנים הרחיבה חוג פעולותיה הפילנטרופיות שתוכם עצור רעל לענה , ותהיינה ימים רבים לאבן נגף ולצור מכשול לעדת היהודים בירושלים' . הקהילה היהודית ניסתה באמצעים שונים למנוע בעד יהודים מלהשתמש בבית החולים : על המשתמשים בו הוטל חרם , הם לא נחשבו כיהודים לצורך השלמת מניין ולא נקברו בקבר ישראל . המיסיון הפך לאחת הבעיות המרכזיות שהעסיקו את יהודי ירושלים , דבר הניכר במקורות היהודיים מאותם הימים . ב ו 87 ו מוסר העתון 'הלבנון , ' כי שלוחי המיסיון הדביקו ברזות הסתה על קירות בתים בירושלים . היהודים התלוננו בפני פחת העיר , והלה ציווה להסיר את הכרזות . " ב 879 ו מספר העתון , כי בבתי הספר שמקים המיסיון ניתנות לילדים ארוחות חינם —על מנת למשכם לנצרות . הקהילה היהודית מחרימה את בתי הספר ואת כל השולח ילדיו לשם . באותה השנה מתפרסמת בעתון פניה ליהודי ירושלים להזהר מפעולות המיסיון , משום שכבר קרה שיהודים עניים מטופלים בילדים רבים מסרו את בניהם למיסיון . פעולת המיסיון בירושלים נמשכה גם בשלהי המאה ה , 19 ובן נמשכה ההתנגדות לה מצר היהודים . כדוגמה לצורת המלחמה במיסיון נביא דיווח מזכרונותיו של שריון , המתייחס אמנם לתקופה מאוחרת יותר , אך משקף בהחלט את רוח 'המלחמה' גם בתקופת דיוננו . שריון מספר , כי . 8 נוימן , עמי ו 3-23 ג , 9 . 284 ; 2 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 70 ו ( מתוך ! ירושלים , יג , עמי . ( 246-209 גר"בסקי הקדיש חוברת שלימה למלחמת היהודים במיסיון משנת תקפ"ד 824 ) ו ) עד ל 935 ו ( ראה ביבליוגרפיה . 10 . ( ראה בנידון גם : יערי , סבלות יהודי אשכנז , עמי רע . וו . הלבנון , חי בטבת תרל"ב , שנה שמינית גליון , 15 עמי . 12 . 118 שם , בי באייר תרל"ט , שנה חמש עשרה , גליון , 37 עמי ; 295 שם , י"ט באב תרל"ט , שנה שש עשרה , גליון , 2 עמי . 9 טובלר יוצא חוצץ נגד פעילות המיסיון האנגלי בירושלים ( בזמנו היה המנהל הרפואי של בית החולים ר"ר מקגוואן . ( הוא מספר כי בית החולים קיבל רק חולים יהודים , וכי נשמעו טענות שגם בריאים הוחזקו שם כדי להגדיל את מספר הזוכים לטיפול במקום . הרבנים הטילו חרם על בל המשתמש בשירותי בית החולים , וב 1846 אף העמידו שומרים מטעמם ליד בית החולים . לעומת זאת רכש המיסיון קרקע ליד בית הקברות היהודי , כרי לקבור מתים שמתו בבית החולים ושהיהודים סירבו לקברם —כך אירע ב 845 ו וב 1846 וכך עלול לקרות גם בעתיד . ב 853 ו אירע מקרה בנפטר שטולטל בין שני בתי הקברות , ולבסוף נקבר בשטח ניטרלי לפי צו הרשות . נוימן , המביא את טענותיו אלו של ט 1 בלר , טוען שגם בזמנו ממשיך המיסיון לפעול , וכי הוא משופע עתה באמצעים רבים יותר . יש לחברה זו אף מרכז בלבאנט . הדעה שמצב זה נתאפשר עקב אדישותה של הקהילה היהודית , אינה נראית לנוימן , ולדעתו הסיבה להזדקקות לשירותי המיסיון נעוצה בכך שהיהודים אינם מסוגלים לעמוד בפני הפיתויים החמריים שלו . יש לספק אמצעים לפעולות צדקה יהודית ולשחרר את העניים מהצורך להזדקק למוסרות המיסיון . נוימן תוקף גם את הקונסול האנגלי , פין , שלדעתו פעל לניצור יהודים , ואשר בגלל אכזבתו מכשלון המיסיון פעל באופן עצמאי . בין היתר מינה יהודי ידוע לשמצה לקונסול משנה בהעדרו , קנה אדמה להעסקת יהודים ויסר מוסרות צרקה — הבל בכוונה להביא לניצורם של יהודים .
|
|