|
|
עמוד:362
פרנסת יהודי העיר העתיקה איזור הרובע היהודי שהיה חרב ושומם , יחסית , בראשית המאה ה , 19 הלך והתמלא באוכלוסיה יהודית שבנתה ושיפצה בו בניינים רבים . בכל זאת המשיכו להתקיים בו התנאים החיצוניים של עזובה ועוני . אחת הסיבות העיקריות לכך היתה חוסר האמצעים של בני הקהילה , שחל ק ניכר מהם התקיימו מכספי התמיכה מחוץ לארץ . חלק מיהודי ירושלים עסק גם במלאכה ובמסחר , וחלק זה הלך וגדל במרוצת המאה ה . 19 בראשית המאה מונה זטצן 3 ' רופאים 51 צורפי נחושת ונפחים , 2 או 3 יוצקי אבץ , שני צובעי ברים ; שני עושי חבלים או חוטים מפשתן וכותנה 10 ; חייטים 6 ; רוכלים בחוטי תפירה , משי מחטים וכדומה 0 ; ו25- . 21 שולץ , הארץ הקדושה , עמי 24 ו . איזקס ( עמי , ( 41 עדיין מציין ל 1857 את בית המטבחיים ברובע היהודי , אך נראה שבכך לא דייק . . 22 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 333 ג . 2 בווט , עמי . 255-254 . 24 רבעון יקרן החקר הבריטית , 1880 , ' עמי . 188 על הוצאת בית המטבחיים ראה גם : מיוחס , אצל לונץ , לוח לתרס"ז , עמי . 52-31 11 . 25 יליאמז , א , עמי ג , 44 ושם תוספת ; דברי הסבר למפת האדמירלות . . 26 וויליאמז , א , תוספת , כנ"ל . . 27 וורן קונדר , ירושלים , עמי . 273-272 לאחרונה נתאשר חלק ניכר מממצאים אלה בחפירות ובמחקרים חדישים שנערכו ברובע . 27 א . כפי שציינ ) ! ראה עמי ( 357 נתע 1 ררו לאחרונה פקפוקים בדבר . שולץ ( 1851 ) מוסר , כי מעבר צר מוביל לבית המטברויים . זוהי חצר פתוחה , מרובעת ומוקפת חומות ומחסנים מקורים , ומצויים בה עמודים שלידם שוחטים את הבהמות . את החלקים הפנימיים זורקים על הקרקע , הדם ניגר לכל עבר וגם את הזבל אין מסלקים . ל 855 ו כבר מוסר פין , בי בעזרת משה מונטפיורי הוצא בית המטבחיים אל מחוץ לחומות . בווט מציין אף הוא לזמנו , ( 1858 ) כי בית המטבחיים כבר מצוי מחוץ לעיר , ליד מערות קברים . לדבריו נעשתה ההעברה בעקבות תלונות הקונסולים . ב 1880 אומר רבעון 'קרן החקר הבריטית / כי המשחטות ובתי הבורסקי הועברו זה מכבר אל מחוץ לחומות . 24 מן הראוי לציין כאן בקצרה עוד מספר אתרים לא יהודיים שנמצאו ברובע היהודי . בלב הרובע , מדרום לבית הבנסת של הרמב"ן , נמצא המסגד עם הצריח המצוי במקום עד היום . בדברי ההסבר למפתו ( מס' 28 במפה ) אומר וויליאמז בי הצריח נבנה אחרי 1398 וכי מיקומו מצביע על התחרות בין יהודים למוסלמים . כאשר אירעה התמוטטות באחד הבתים הסמוכים , שהיה שייך לבית כנסת יהודי , תבעו המוסלמים את הבעלות על המקום . העניין הגיע לערכאות , אך היהודים זכו בדין . 25 מבנה זר נוסף הבולט ברובע הוא בית הנזירות היווני של סט . ג'ורג , ' על גבול הרובע הארמני ( ראה לעיל עמ' . ( 257 במקורות הנוצריים הוא זכה לכינוי 'העברי , ' בגלל קרבתו לרובע היהודי . ברובע נמצאו גם שרידים מהתקופה הצלבנית . ספר הסיכום על ירושלים של 'קרן החקר הבריטית' מוסר , כי ב 881 ו ברקוקונדר וצ'פלין שרידי כנסיה מדרום לרחוב המיידאן , שם מתגוררים יהודים ממרוקו , וכי לרעתם זוהי , כנראה , כנסיית סט . תומס של הגרמנים , מהתקופה הצלבנית . ממזרח לשרירי הבנסיה נבדקו שרירי קשתות , המצביעים על מבנים גדולים שהיו כאן בימי הביניים אולי ההוספיס הגרמני הישן של סנטה מריה . ממערב לשרידים אלה מציינים החוקרים באר מים תפלים , שעמקה 33 רגל . הספר חוזר ומדגיש , כי בימי הביניים לא היה הרובע היהודי בחל ק זה של העיר , וכי היהודים ישבומצפוןלהר הבית , במקוםשמצויהיוםהרובעהמוסלמי .
|
|