|
|
עמוד:360
בקנייה או בחכירה . בחצרות רבות גם בנו חדרים נוספים , אך רובן התרכזו עדיין באותו הזמןברובע היהודי שבעיר העתיקה . ' גרייבסקי מספר על קניית חצר גדולה בגבול הרובע הארמני בשנות ה . 30 זו נודעה כ'חצר הכולל , ' ולדבריו היתה זו החצר העתיקה ביותר בירושלים , והיחידה שנודעה ביובל השנים הקודם גם בפי בני הנכר בשם יבית איל שיכנז , ' נשאו ונתנו בה בשטרי 'חזקה / שטרי 'אירוסין' ושטרי 'מלוה . ' החצר נמצאה ברחוב הארמנים וממנה התחיל הרובע היהודי . בסוף המאה האחרונה ( לפי הלוח העברי ; כלומר , בשנות ה 30 של המאה ה ( 19 שכרו ראשי עדת האשכנזים חצר זו מאת המנזר הארמני והשכירו את הבתים ליהודים , בלי רווח , עד שנת תרס"א , שבה החזירו את המקום לארמנים . החצר הכילה כ 40 דירות גדולות וקטנות . לכל 'בעל בית' היה שטח חזקה מיוחד , ולבעלי המנזר שילמו רמי שכירות שנתית . בסמוך היתה חצר יהודית נוספת , שנודעה בשם 'חצר השקולה , ' ואחריה —חצר 'אור החיים / חצר ר' ישעיה ובית הבנסת האר '' י ; ובמורד ההר היו שבע מדרגות בהן ירדו אל רחוב היהודים . שטח חשוב שנקנה ממערב לרחוב חב"ר הוא זה שנודע כ'חצר החוש . ' המבורגר מספר , כי בזמן ההוא הגיע לירושלים עשיר גדול משקלוב שברוסיה , ושמו ר' צדוק הלוי , ועמו אשתו ובתם היחידה . הוא קנה מהערבים רובע הנקרא 'חש ' . ' חש' בערבית , מסביר המבורגר , הוא דיר של צאן , רפת של בקר ואורווה של סוסים וחמורים , ובהשאלה — כינוי לסימטה צרה וחשוכה . במשך הזמן זכה היחש' של ר' צדוק להיות לאחד ממרכזי החיים הצפופים ברובע היהודי . שליש מהחצרות והבתים שב'חש' מכר ר' צדוק לרי יוחנן צבי שלנק , שליש ל'כולל הורודנא' לדירות עבור עניי ה'כולל , ' ושליש השאיר לעצמו ולבני ביתו . אל ה'חש' אפשר להגיע מ 4 רחובות : מרחוב היהודים — דרך רחוב חב''ד , מרחוב הצבעים , מרחוב הארמנים ומהרחוב שבו נמצא בית החולים ? ביקור חולים . ' ליד סימטת ה'חש' חצר שבה דרים ערבים . לסימטה היה שער , ובלילה היו נועלים אותו . רק בשנים מאוחרות יותר , בשסר פחד השורדים , השאירוהו פתוח . מכל האמור לעיל נראה שהרובע היהודי החל להתרחב במרוצת המאה . ל 1846 מגדיר טובלר את גבולות הרובע היהודי כדלקמן ו במערב — הרובע הארמני ו בצפון — הרובע המוסלמי , במזרח — עמק רובע המוגרבים ו ובדרום — האיזור הבנוי בדלילות , עד לחומת העיר . עם זאת מעריך טובלר , כי גם אז תפס הרובע היהודי לא יותר מ '/ משטח העיר . " גם חוקריםאחרים עומרים על העובדה , כי הרובע היהודי קטן ביותר . כך , למשל , מציין ברקלי , ( 1857 ) כי גודל הרובע היהודי בזמנו כ '/ מגדלו של הרובע הנוצרי וכ '/ מהרובע המוסלמי . יחד עם זאת הוא הצפוף ביותר , מאחר שבתוכו גרים קרוב למחצית תושבי העיר . במקביל לצמיחת הרובע החלה מתפתחת בו הפרדה מסוימת בין העדות היהודיות השונות . הספרדים , שגרו מלכתחילה בקרבת בתי הכנסת הספרדיים —מזרחה וצפונה להם —המשיכו להתרכז באן . האשכנזים התנחלו ברחוב היהודים והתפשטו מערבה וצפונה . ה'כוללים' והעדות השונות שנוספו בעיר נטו גם הן להתנחל ולהתרכז ברחובות ובחצרות מסוימים . חלק מהנוסעים המערביים מצביעים על קיום חלוקה ברובע היהודי בין העדות השונות ( ספרדים . אשכנזים , קראים ) וכן בין יוצאי ארצות שונות . . 9 הורוביץ , מוסד היסוד , עמי 9 ו -1ם 28 , 12 ו . . 10 גרייבסקי , זל"ר , יג ( תרפ"ח , ( עמי 10 . 36 א . המבורגר , ב , עמי יה . הוא קובע את שנת הקנייה של היהשי לתקצ"א . ( 1831 ) עץ הדר ( עמי ( 34 מציין כי צדוק הלוי הגיע לירושלים בשנת חקפ"ג ( 1825 ) ולאחר בואו קנה חצר זו , אך איני בטוח בדיוק תאריכיהם . . 11 טיבלר , דפי זברון , עמי . 12 . 126-125 ברקלי , עמי 7 ג . 444-4 נ . 1 ג"ג' ריטר , ד , עמי ; 189 פטרמן , א . 199 ,
|
|