|
|
עמוד:359
כיווני התפשטות ; מבנה לונץ מציין , כי כבר מראשיתו התפשט איזור המגורים של האשכנזים לצד מערב , במעלה הר ציון , לכיוון הרובע הארמני . הורוביץ ב'מוסר היסוד' מוסר , כי כבר בשנת תקפ"ו 826 ) ו ) החלו ראשי הערה הפרושית פועלים לקניית שטח ניכר באיזור הרובע היהודי בכיוון ה'קישלע , ' שטח שכלל בתוכו את 'חקורת ר' הללי של ר' הלל משקלוב . מקור זה מוסיף , כי בתי רירה לא חסרו אז בירושלים , שכן 'הרבה חצרות של ערבים עמדו ריקות מאין יושב , אבל בתיהן היו רעועים וחרבים . גם הבתים השלמים היו דירות חולות מסוכנות לבריאות כי כולם היו רטובים ממי הגשמים ממעל וממים סרוחים מתחת . קירותיהם היו ספוגים מבורות מי השופכין שגרמו למחלות המאלריה המגפות ומחלות שונות ר"ל ששררו בימים ההם . ' מצב זה אפשר את גאולתן של חצרות רבות , . 6 בונר מקצייין , עמי 149-147 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . 7 . ( 501 ראה . איש שלום , תרגום קטעי נוסעים מערביים , עמי , 501 , 499 , 407 םג . 631- « וראה גם : מרטינו , עמי ; 145 פטרמן , עמי . 116 . 8 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 172 ( מתוך ; ירושלים , יג , תרע"ט . ( שהיחסים בינם לבין הערבים הנוצרים היו גרועים בהרבה מאלה שבין היהודים והמוסלמים . בעניין זה כותב אחד המקורות : 'אלה הקוראים לעצמם נוצרים —היוונים , הארמנים , והרומאים קתולים — גם הם אויבים קשים ליהודים , אפילו יותר מאשר המוסלמים 1 ובשעת סכנה יבחר היהודי למצוא לו מקלט בביתו של תורכי מאשר בביתו של נוצרי' . אפשר לקשור לכך גם את האיסור החמור על היהודים לעבור ליד כנסיית הקבר . מקורות שונים מוסרים ששום יהודי אינו מעז לעבור שם , וכן הם מספרים על פגיעות חמורות ביהודים שעברו שם במקרה או בטעות . הר ציון מכיוון דרום ( שווארץ [ אנגלית ([
|
|