|
|
עמוד:356
גלעין הרובע גלעינו של 'הרובע היהודי' בראשית המאה ה 9 ו היה , בנראה , איזור בתי הכנסת הספרדיים וסביבתם הקרובה . כבר עמדנו על כך כי בתקופה זו היתה העדה הספרדית העדה היהודית היחידה בעיר בראשית התחדשותה של העדה האשכנזית בעיר נצמדה זו לאחותה הספרדית , כפי שראינו בפרקים הקודמים , וכך הלך הגלעין והתרחב . תחילה התפללו האשכנזים בישיבה ר' חיים בן עטר ' , אור החיים , ' ואחר כך בנו גם את אגפו הראשון של בית הכנסת ה'חורבה , ' ' מנחם ציון , ' ור' ישעיהו ברדקי הקים את חצרו ב'סוכת שלום . ' שלושת המקומות האלה נמצאו בקרבת בתי הכנסת הספרדיים , ויצרו יחד עמם רצף יהודי . גם בתי כנסת אחרים שנוסדו באותה העת התרכזו בתחומי מה שידוע כ'רובע היהודי . ' בפי שנראה להלן התפשטו היהודים במחצית השניה של המאה גם לרחובות שונים ברובע המוסלמי , אלא שהתפשטות זו לא היתה חזקה , וכאשר נסוגה ההתפשטות היהודית בתוך העיר כתוצאה מן היציאה אל מחוץ לחומות ומ'מאורעות' שפרצו בעיר , היה זה שוב אל הגלעין הקבוע והברור , הוא האיזור שהוגדר במיוחד כ'רובע היהודי . ' לתמונה זו קיים יוצא מן הכלל אחר , גם למחצית הראשונה של המאה , והוא נסיון ההתיישבות של היהודים האשכנזים באיזור באב חוטה שבצפון מזרח העיר . על נסיונם של היהודים להתיישב באיזור זה כבר בראשית המאה אנו למדים ממספר מקורות . כבר הזכרנו ( ראה עמ' ( 321 את לונץ , שציין כי ראשוני החוזרים האשכנזים לירושלים התיישבו באיזור זה . גם גרייבסקי מוסר , כי בראשית המאה ה 19 התגורר רוב הקיבוץ האשכנזי ברובע זה , וכי נמצאו בו בתים וחצרות שהיו שייכים ליהודים . אליעזר ברגמן במכתביו המתייחסים לתקופת השלטון המצרי , מציץ גם כן , כי נקנו חצרות ובתים באיזור זה ( ראה עמ' , ( 323 ויהושע ילין מספר אף הוא , כי בשנת תקצ"ר 834 ) ו , ( לאחר שמשפחת הוריו עלתה ארצה ולא נקלטה בצפת , עברה לירושלים והתיישבה לראשונה בקרב היישוב האשכנזי בבאב חוטה . עם זאת נראה , כי היישוב האשכנזי לא הצליח להתבסס באיזור זה , ורובו ככולו עבר במרוצת הזמן ו . גרייבסקי ( זל"ר , יא , עמי ( 32 מונה בץ החצרות את חצר ימולל ורשאי , חצר 'כולל אוסטריה' והחצר של רחל גרץ , אך יתכן כי הוא טועה בזמנים , וכי חלק מהחצרות הללו נרכשו בידי יהודים רק בסוף התקופה ; ראה בעניין זה להלן , עמי . 4 SJ-424 . 1 ילין , זכרונות , עמי . 8-6 וראה גם האיגרת בעניין הבעלות היהודית על חצרות בבאב חוטה שפרסם לאחרונה ברטל ( מונטפיורי , עמי , ( 288-287 והמתייחסת לשנת תר"כ . 0840 ) הקדמה בשלושת פרקי המשנה הקודמים , שבהם עסקנו ביהודי העיר העתיקה , עמדנו על כך , כי דמותה של הקהילה היהודית בעיר השתנתה במרוצת 70 השנים הראשונות של המאה . לא הרי 2 , 000 היהודים שחיו בה ב 800 ו , כהרי כ , 000 וו היהודים שנמצאו בה ב . 1870 גם מבחינת הגבולות והשטח שגרו בו השתנו הדברים במרוצת השנים . נראה אפוא , כי אץ לדבר על 'הרובע היהודי' בעיר העתיקה כעל תחום ברור ומוגדר , אלא כעל איזור שגבולותיו השתנו במהלך תקופת דיוננו . ואולם , למרות הסתייגות ראשונית זו , אפשר בכל אופן לאתר לרובע גלעין ברור ואף בסיס סביר להתפשטותו , לפחות עד לראשית שנות ה 70 של המאה ה . 19 הרובע היהודי : פרנסת תושביו ; המגורים ; בתי מחסה
|
|