|
|
עמוד:349
הולכים שם . ויושבים שם כמה עניים לקבל צדקה . אח"כ אומרים תהילים כמה קאפיטלען . אח"כ מתפללין מנחה , אח"ב מקבלין שבת ( ודעו כי התפילה דשם נובעת מלב המתפלל ) והחזן עומד שם אצל אבן א' שאומרים ששם נתגלתה השכינה אצל צדיק א' וכל הקרב אל הכותל הוא חולץ נעליו . 75 ' עם זאת נראה , כי אף בתקופת השלטון המצרי עדיין פחדו היהודים לבקר בבתים הסמוכים לכותל . אליעזר הלוי , שביקר בירושלים ב 838 ו , מוסר , כי אחד מיהודי ירושלים סיפר לו , כי ליר הכותל ישנו בית גבוה שממנו אפשר להשקיף אל תוך הר הבית , ברם אין הוא מעז ללוותו לשם מפני הבגדים שהוא לובש , המעידים עליו כי מארץ פולין הוא , וגם מחסרון ידיעתו בלשון הערבית . גם הוא עצמו ניסה להתקרב אך הוזהר בידי מוסלמי אחד וחזר בו . עם חזרת השלטון התורכי לירושלים ב 1840 לא הורע מצב הקהילה,- אדרבה , גידולה והתפתחותה של הקהילה הלכו ונתעצמו , וגם מעמדו של הכותל במקום תפילה ליהודים הלך והתחזק . באותה השנה 840 ) ו ) הגישו יהודי ירושלים בקשה להרשות להם לרצף את הרחבה שלפניהבותל ' . בקשתם נדחתה , לפי פקודתו של מוחמד שריף פחה מיום 24 רביע א' 256 ו 27 ) במאי , ( 1840 מאחרשנתברר שהרחבה גובלת בחומת ה"חרם" וב"בראק , " והיא שייכת לווקף אבו מדין , אולם ניתנה להם הרשות לבקר במקום כמנהג הקדום . 77 1 ב 1841 נתנו השלטונות פירמאן לרב גאגין , ה'חכם באשי , ' בדבר המקומות הקדושים , ולפיו 'לא תארע הפרעה כלשהיא לבתי הבנסיות שלהם ולמקומות שהם עולים אליהם לרגל ולעבודת אלוהיהם או למנהגי רתם' . ואכן נראה , כי מ 1840 ואילך הלכו ורבו ביקורי יהודים ליד הכותל . ל 1841 מביא אלן קנינגהם , עורך היומן והמכתבים של סיר דוד וילקי , את הדברים דלקמן בקשר לכותל המערבי : 'מעניין מאד לראות את האנשים היהודים האלה , דלים אבל נאים בצורתם , השוכנים גם כיום על אותה גבעה קדושה ששכנו עליה בימי היבוסי . הרובע שנקבע להם הוא סמוך לכותל העתיק של המקדש , שאליו הם באים כל יום ששי בשבת לבכות . ' ... ברטלט , שביקר בירושלים ב , 1842 התרשם מאד מתפילות היהודים ליד הכותל המערבי ומוסר את התיאור הזה ' ; כמאה יארד לצד צפון ישנו מקום סמוך לכותל ונסתר מעיני הרואים , שבו קנו להם ( היהודים ) מהתורכים רשות להתקרב אל גבול ההיכל לבכות על שממות יהודה ולהעתיר לרחמי אלהים וחסדיו . באנו למקום הזה ביום הששי בשעה שהמון גדול מתקבץ שם בקביעות . בצל הכותל לצר ימין ישבו ישישים רבים הקוראים בתורה ומבלים שארית ימיהם בעיר אבותיהם ועומדים להיאסף אליהם במהרה בעמק יה ושפט הקודר . היו שם גם נשים רבות בבגדי לבן ארוכים , שבשעת כניסתן לרחבת הכותל היו מהלכות לארכו ומנשקות אבניו העתיקות ומתפללות אל תוך הבקעים בכוונה עמוקה . 80 ' באותה השנה מוסר אוולד , כי היהודים ריצפו את רחבת הכותל באורך 92 רגל וברוחב 15 רגל ( זהו הציון הראשון לריצוף הרחבה ) . ב 1843 מספר הרשל ' ; ביום הששי אחרי הצהריים לקחני מר קלמן אל מקום הבכי של היהודים . . 75 מנדום מנדל מקאמיניץ מצוטט במשפט הכותל , עמי . 27 וראה גם : יערי , מסעות , עמי . 76 . 542 מכתבי אליעזר הלוי , בתוך : איזנשטיין , אוצר , עמי . 77 . 297 בךצבי , א"י ויישובה , עמי ס 5 ג , המצטט את רוסתום אל אצול . . 78 נוסח הפירמאן , ראה , לונץ , ירושלים , שנה רביעית , תרנ"ב , עמי . 209-202 פירמאן רומה נתן מאוחר יותר עבד אל חמיד לרב הראשי אלישר . ראה : משפט הכותל , עמי . 104 . 79 משפט הכותל , עמי . 32 הציטוטים שלהלן , המתארים ביקורים ליד הכותל המערבי , הם ברובם מתוך הספר ימשפט הכותל , ' ואף שסגנונם העברי לקוי למדי העדפנו לצטט מספר זה , שבן מרוכז בו חומר רב על אודות הבותל המערבי במאה ה 9 ו . . 80 משפט הכותל , עמי 2 ג-גג ( בתרגומו של איש שלום , עמי . 81 . ( 549 שם , עמי . 105
|
|