|
|
עמוד:339
' מנחם ציוך בשנות שלטונו של איברהים פחה נבנה בירושלים בית המדרש ובית הכנסת הראשון של האשכנזים ' , מנחם ציוך , הוא אגפו הראשון של בית הכנסת 'החורבה . ' מקורות שונים מציינים , כי בתחילה לא היה בירי האשכנזים ה'פרושים' להקים בית כנסת משלהם , ועל כן התפללו קורם בסוכה שבבתי הכנסת של הספרדים וכן בבית הכנסת יבית אל' ובישיבת ר' חיים בן עטר , ששכרוה מן הספרדים וקראוה בשם 'אור החיים' . לונץ מציין , כי בית כנסת זה האחרון נפתח ללא רשות השלטונות , ותחילה התפללו בו רק בימי חול ; מפעם לפעם אף הוציאו משם את ספרי התורה באמצע הלילה , מפחד השלטונות . בהמשך מספר לונץ על הקמת בית הבנסת 'מנחם ציוך ; העדה האשכנזית הלכה וגדלה והיה לה רק בית כנסת אחר ' — אור החיים' —בשכירות . הכסף בא מנדבת עקיבא לעהרן מאמסטרדם . אחד ממנהיגי הערה , הרב אברהם שלמה זלמן צורף , החליט להשתדל לפני הרשות שתינתן ךשות לכונן בית כנסת בחצר שקנו ראשי האשכנזים במאה החולפת , הנקראת חורבת ר' יהודה ( ה ) חסיר , ובפי הגויים דיר שכנז ' . אולם המנהיג הראשי , הרב ר' ישעיהו ברדקי ... חשב כי אף אם תסכים הרשות להשיב ליהודים את נחלתם , יהיה להם תמיד קטטות ורדיפות וצרות מהישמעאלים , שהחזיקו בנחלה הזאת בעד החובות שחייבו להם ראשי העדה הזאת במאה החולפת , ולכן היה הוא באחת , לקנות מקום חדש לבית מדרש לעדה , וכמובן מצא לו בל אחר מסייעים ומחזיקים . ' הבעיה גרמה למחלוקת חריפה . . 1 « גבי פין , בית בארץ הקדושה , עמי . 201-200 . 17 ריישר , עמי . 62-61 . 18 גת , עמי , 194 המצטט את נוימן ( עמי . ( 393 ובשינויי נוסח ראה בתרגומו של גת , עמי מו . על אבני זכרון שנמצאו בבתי הכנסת האלה , ראה : גרייבסקי , אבני זכרון , א , עמי . 19 . 3-1 גת , עמי , 195-194 וראה שם המקורות השונים ; פרומקין , תודו"י , ג , עמי ,-154 לונץ , ירושלים , יג , תרע"ט , עמי ; 225-222 נתיבות ( קרסל , ( עמי 66 ו ; 170- גולדמן , האסיף , ג , עמי . 20 . 72 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 172 ( מתוך ; ירושלים , יג , תרע"ט . 21 . ( לונץ , שם , עמי 178-177 ( מתוך ; ירושלים , יג , תרע"ט . ( נפתחת לבית כנסת שני , הריהוט מעץ פשוט , ובתי הכנסת משמשים כבתי ספר לילדים מכל הגילים . ריישר ( 1867 ) אומר , בי לספרדים 4 בתי בנסת ' ; והם ביחד ונכנסו מזו לזו . א ) הנקרא ביה '' ב סטאמבול ; ב ) ממנו יבואו לביהכ"נ הנקרא קהל אמצעי ; ג ) ממנו יבואו לביהכ"נ הנקרא קהל גדול : ד ) ביהכ"נ גדול הנקרא קהל תלמוד תורה שבו לומדים תינוקות של בית רבן . ' ... לשנות ה 70 מוסר נוימן ' ! בתי הכנסת של הספרדים מעטה של עתיקות חופף עליהם , וכל הנכנס אל בתי כנסיות אלה , הבנויים מתחת לפני הרחוב , מתרשם מחותם של מסתורין וקדושה השרויים עליהם . הספרדים יסדו את ביהכ '' נ הנוכחי " , קהל ציון , " שלפי המסורת היה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי , עוד לפני חורבן הבית . לאחר שגדלה העדה , הקימו על ידו בית כנסת שני " , קהל תלמוד תורה . " כעבור זמן מה את השלישי " , קהל מדיו" ( תיכון , ( ולבסוף , במאה ה יח , בית כנסת רביעי "קהל לס סטמבוליס" ( של בני קושטא ... ( איברהים פחה ממצרים הרשה לחרש את הבניין . שנסתיים ב . 1845 בהזדמנות זו מצאו לוח אבן חקוק שקבע את זמן קיומו של הבנין ב 460 שנה . ' ... פרט לבתי הבנסח הספרדיים שימשו , כנראה , גם בית הבנסת 'בית אל' וישיבת רי חיים בן עטר ( שנקרא אחר כך 'אור החיים ( ' כמקומות תפילה ולימוד , שכן מוצאים אנו מאוחר יותר , כאשר התחדשה הערה האשכנזית בעיר , שמקומות אלה נשכרו על ידה .
|
|