|
|
עמוד:335
' ועד כל הכוללים הפיצול בקרב ה'כוללים' נמשך גם בשנות ה 60 המאוחרות , בשנות ה , 70 ואף מאוחר יותר . כרי להקטין את הפירוד הוקם בשנת תרכ"ו 866 ) ו ) 'הוועד הכללי לכל הכוללים האשכנזים / שניסה לאחד את ה'כוללים' השונים 'תחת גג אחד / ושמטרתו היתה לפקח על כל צרכי העדה ולייצג אותה כלפי חוץ . לא היה בכך משום איחוד מלא של ה'כוללים ! ' אלה המשיכו לשמור לעצמם , למשל , את נושא חלוקת הכסף ליחידים , ונושאים פנימיים אחרים . אשר לייצוג כלפי השלטונות העות'מאנ"ם — כבר ציינו קודם , שרק העדה הספרדית ומנהיגה ה'חכם באשי' היו מוכרים תחילה על ידי השלטונות וייצגו את היהודים כלפיהם . עם התחזקות הקהילות האשכנזיות בעיר , ניסו אף הן להעמיד לעצמן , בצד הרבנים , מעין מנהיגיערה שינהלו את ענייניה החילוניים . בשנים 840 ו860- ו בלט בתפקיד זה ר' ישעיהו ברדקי , שהנהיג את העדה הפרושית בתקיפות רבה . אחד המקורות אף מציין , בי הוא נחשב מעין 'חכם באשי' של האשכנזים , ובהיותו גם סגן קונסול של אוסטריה , החזיק לו 'קוואס / שהיה הולך לפניו ובידו מטה בעל גולת כסף , ומתורגמן שהיה מליץ בינו ובין השלטונות . על מעמר העדה האשכנזית בעיני השלטונות מספר ברטלט ( באמצע המאה : ( הערה האשכנזית מורכבת מיהודים מפולין , גרמניה ורוסיה , שהחלו מגיעים , במספרים גדולים והולכים , לפני ב 50 שנה . מכיוון שבאו מאירופה , מעמדם הוא כשל זרים . השלטונות הכירו בהם כאזרחי האימפריה התורכית בהתערבותם של היהודים הספרדים , אבל ההברה היא חלקית בלבד . לאשכנזים רב וחיי קהילה נפרדים . הדיין הראשי של האשכנזים הוא ר' ישעיהו , אבל בעיני השלטון מוכר רק ה'חכם באשי' הספרדי . האשכנזים אינם אהודים על התורכים . די ישעיהו ברדקי , נפטר בשנת תרכ"ג , ( 1863 ) ודור חדש של מנהיגים בני העדה האשכנזית הופיע על בימת החיים הציבוריים בירושלים . אלה פעלו להקמת 'כולל' מאוחד של כל ה'כוללים' האשכנזיים , פרושים וחסידים , שבו ייוצג בל כולל על ידי בא כוח . המזכיר והרוח החיה בהקמת גוף זה היה העסקן ר' יוסף ריבלין . באותו הזמן אף התחזק מאד מעמדו של הגאון ר' שמואל סלנט , והודות לקיומו של 'ועד כלליי נתאפשרה בחירתו ל'מרא דאתראי ולרב ראשי של העדה האשכנזית בירושלים , פרושים וחסידים גם יחד . את הרב הראשי האשכנזי החלו לראות כשווה מעמר עם ה'ראשוךלציון / אף על פי שלא קיבל את התואר עצמו , והעדה האשכנזית בעיר החלה מקבלת יותר ויותר מעמד של עדה עצמאית בלפי חוץ וכלפי פנים כאחד . . 70 לעניין זה ראה , למשל : פרס , ספר המסעות , עמי ; 130-129 גת , עמי . 71 . 115-114 ילין , זכרונות , עמי 19 גת , עמי 176 גליס , דמויות , עמי נ ; גרייבסקי , זל"ר , א , עמי . 3 גרייבסקי מציין , כי ר' ישעיהו ברדקי נתמנה ליחבם באשי בירי הסולטאן עבד אל מגייד , בשנת 1257 למניין המוסלמים , אך כנראה שאין הדבר מדויק . . 72 ברטלט , ביקור מחדש , עמי 83-78 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 622-621 ג . 7 פרטים רבים בעניין זה , ראה : גת , עמי . 115 סיכום התפתחויות אלו של סוף שנות ה 60 מסמנות , בין היתר , את גידולה והתחזקותה של הקהילה היהודית בירושלים , שבאו לידי ביטוי כעבור זמן קצר גם בראשיתו של התהליך החשוב של היציאה אל מחוץ לחומות . כאן נדגיש עוד הבט אחד בלבד , והוא המעמד החזק והסמכויות שהיו להנהגת העדה היהודית בעיר . נראה שעקב מעמדן המיוחד של העדות הדתיות באימפריה העות'מאנית , הוענקו להנהגות שתי הערות היהודיות הסמכות והכוח לקיים מערכת משפטית עצמאית ואף להוציא לפועל הן את גזרי הדין שגזרו הם והן את אלה שגזרה הרשות התורכית .
|
|