|
|
עמוד:330
הניגודים בין הספרדים והאשכנזים והפילוגים בעדה הספרדית מקורות יהודיים עומדים על בך , כי העדה הספרדית השתדלה למנוע בער האשכנזים מלהגיע לעצמאות . כך , למשל , לא התירו להם לקיים שחיטה משלהם ' היה בכך שיקול כלכלי חשוב , שכן מחיר השחיטה ( שנעשתה גם עבור מוסלמים ) כלל מס לוועד העדה הספרדית . לאשכנזים גם לא התירו לקיים 'חברה קדישא' עצמאית , שכן גם זה היה מקור להכנסות כספיות ניכרות . כן הקפידו על תקנות הירושה , שלפיהן עזבונות של נפטרים ללא יורשים —וכאלה היו רבים בירושלים — אפילו היו אשכנזים , עוברים לוועד הערה הספרדית . מצב זה גרם למתיחויות רבות בין שתי העדות והיחסים ביניהן היו בכי רע , עד שהעתון 'הלבנון' מתאונן , כי רבני הספרדים אינם מכירים כלל ברבני האשכנזים ואינם עוזרים להם כראוי לבני דת אחת . גם בלבוש אפשר היה להבחין בירושלים בין ספרדים לאשכנזים , אם כי בראשית המאה נהגו חלק מהאשכנזים להתלבש כספרדים , וגם מאוחר יותר נהגו בני 'בולל הו"ד , ' למשל , ללבוש לבוש ספרדי . כהניו מרחיב את הדיבור על הבדל הלבוש בין הספרדים לאשכנזים , ובכלל על צורת הלבוש בירושלים ' . בני אשכנז לשונם במו בחוץ לארץ , וכה הליכתם ומלבושיהם כמו שהורגלו בארצות מולרתיהם ברור הקדום , רק מעט מהדרים פה מכבר , לובשים על דרך בני ספרר בשינויים שונים . הספרדים לובשים בגדים רחבים ועל ראשם כובע אדומה ( פעסע ) ובסודר ( שאל ) יצנפו ראשם , והחשובים ( חכמים ) נושאים גם סודר יקר על צואריהם , עוד באופנים שונים — . בדרך כלל העיר ציון לא תדמה לשארי כרכים וערי אירופא אשר שם ישים כל אחר עינו על זולתו בדרכיו , במעלליו , בעניניו , בתפארה מלבושיו . לא כן בני ציון , כי אין איש משים לבו לכל אלה , וברחוב אחד תראה שפעת המון אנשים ממדינות שונות וחליפות שמלות למו , אלה מעוטפים בשמלות לבנות . 42 הלבנון , כ"א בשבט תרכ"ה , שנה שניה , גליון , 4 עמי . 53-52 י . 43 גת , עמי ; 80-73 נוימן , עמי . 375 וראה גם : גאון , חכמי ירושלים , עמי 3-5 ו,- על בחירתו של הרב יעקב שאול אלישר לידוכם באשי , ' בשנת תרנ"ג , ראה : אפרתי , עמי ו 3 ו . 44 . 145- ילין , זכרונות , עמי 112—99 ( עניין השחיטה מתואר בספרו בפירוט רב ;( ריישר , עמי . 44 על המחלוקת בראשית המאה ראה גם : סלומון , שלשה דורות , עמי . 45 . 37-23 הלבנון , כ"ז בניסן תרכ"ו , שנה שלישית , גליון , 8 עמי . 115 סדר ההכנסה וההוצאה ישום עין , להקל העבודה משאר החכמים הממונים והמופקדים על דבר זה וישא אתם בעול יחד' . במרוצת הזמן הלך ונחלש מעמדו של ה'ראשון לציוך בקרב היהודים הלא ספרדים , שרובם ככולם היו נתינים זרים ונהנו מזכות הקפיטולציה , ולמעשה יצאו מתחום שיפוטו . לאחר מאבק ממושך אף עלה בידם לזכות במידה מרובה של אוטונומיה , וזיקתם אל ה'ראשון לציוך רפתה מאד . האחריות העיקרית שהיתה מוטלת על ה'ראשון לציוך כראש הערה היהודית היתה להמציא את מס הגולגולת ( חראג' כרגא ) לשלטונות העות'מאניים , והואיל ומספר העניים בעיר היה גדול , חייב היה להשלים את הסכום מהקופות הכלליות . חלק מנטל ההוצאות ניסה להטיל על שבם האשכנזים , אך הדבר עלה בירו רק בראשית התיישבותם של אלה בירושלים , שכן אחר כך נפטרו מתשלום זה הורות לנתינותם הורה . משום בך ביקש להטיל עליהם מס בדרך עקיפין , באמצעות מכס הבשר שהיה מעלה בעת העלאת המס לממשלה . להלכה היתה אפוא השפעת ה'ראשוךלציוך רחבה , והשתרעה על פני כל הקהילות בארץ , אך למעשה נצטמצם כוחו בעדה הספרדית בלבד , ובעיקר בייצוג בלפי השלטונות העותימאניים . מבחינה זו נמשכה ההגמוניה שלו כמעט עד לכיבוש הבריטי . 43
|
|